31. מכוח סעיף 13 לחוק הותקנו תקנות שנוסחן הנוכחי הוא כקבוע בתקנות הגנת השכר (מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה), תשמ"ח – 1987 (להלן – התקנות). אף כי התקנות מתייחסות לשכר עבודה שלא נקבע לו מועד לתשלום בסעיפים 9 – 12 לחוק, ואילו במקרה שלנו נקבע מועד לתשלום השכר (סעיף 10 לחוק), נצטט להלן את הוראות התקנות, שוב למען שלמות התמונה והבנת ההכרעה במחלוקת.
"1. שכר עבודה על-פי רישום המעביד
שכר עבודה שלא נקבע מועד לתשלומו בסעיפים 9 עד 12 לחוק, המשתלם על-פי רישום שנעשה בידי המעביד או מטעמו, ישולם לא יאוחר מתום החודש שבו בוצעה העבודה (להלן - חודש העבודה).
2. שכר עבודה על-פי דיווח העובד
(א) שכר עבודה שלא נקבע מועד לתשלומו בסעיפים 9 עד 12 לחוק, המשתלם על-פי דיווח שהעובד מגיש למעבידו, והדיווח הוגש לא יאוחר מחמישה ימים מתום חודש העבודה - ישולם לא יאוחר מהיום הששי מתום חודש העבודה.
(ב) הוגש הדיווח האמור בתקנת משנה (א) לאחר היום החמישי מתום חודש העבודה - ישולם שכר העבודה האמור בתקנת משנה (א) בתום החודש שלאחר החודש שבו הוגש הדיווח.
3. מועד אחר
על אף האמור בתקנות 1 ו-2(א) ישולם שכר העבודה האמור בהן בתום החודש שלאחר חודש העבודה, אם נתקיים אחד מאלה:
(1) המעביד שילם לעובד, לא יאוחר מה-27 בחודש העבודה, מקדמה על חשבון שכר עבודתו באותו חודש, בשיעור שלא יפחת משליש הסכום המוערך של שכר העבודה הכולל המגיע לעובד בעד אותו חודש לאחר הניכויים על-פי דין או על-פי הסכם קיבוצי או צו הרחבה;
(2) המעביד נוהג לשלם לעובדיו את שכר העבודה האמור בתקנות 1 או 2(א) כשהוא מחושב על בסיס השכר המשתלם בחודש שלאחר חודש העבודה."
לשלמות התמונה נציין כי מכוחה של פסיקה מוקדמת של בית דין זה, התקנות רלוונטיות למשל למקרה של תשלום גמול עבור עבודה בשעות נוספות לעובד חודשי .
32. לבסוף, בכל הנוגע למסגרת הנורמטיבית, נציין כי פיצויי הלנת שכר משתלמים במקרה בו "השכר מולן", קרי במקרה של "שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע" (סעיף 1 לחוק). "היום הקובע" מוגדר בסעיף 1 לחוק כך:
"היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי סעיפים 9, 10, 11, 13, 14 ו-16(ב), לפי הענין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977 - היום העשרים ואחד שלאחר המועד האמור;"
כפועל יוצא, ואם נתייחס למקרה של עובד חודשי - תשלום שכר עבודה עד ל- 9 בחודש העוקב – הגם שהוא מהווה הפרה של החוק (שכן את השכר יש לשלם "עם תום החודש בעדו הוא משתלם"), אינו מקים את הזכות לקבלת פיצויי הלנת שכר .
טענות הצדדים
33. הארגון טוען כי האופן בו משולם השכר לעוזרי מחקר בשעות מהווה הלנת שכר של חלק מהשכר. שכן, ימי העבודה האחרונים בחודש פלוני (מה- 19 לחודש ועד לתום אותו חודש) ישולמו במקום בתום אותו חודש, רק בתום החודש העוקב. למשל, בעד עבודה מיום 19.2.18 ועד לתום חודש פברואר 2018, ישולם השכר תחת יום 1.3.18, רק ביום 1.4.18. והאוניברסיטה נמצאת מלינה חלק זה בשכר למשך חודש ימים.
בתמיכה לעמדתו הפנה הארגון לדו"ח שהוגש לאוניברסיטה שכותרתו "ניתוח תהליך העסקה ארעית באוניברסיטת חיפה" ובו מצויין כי אופן תשלום השכר לעובדים השעתיים באוניברסיטת חיפה עולה כדי הלנת שכר גם אם תקופתה צומצמה (במסגרת דו"ח זה אף ניתנו המלצות לקיצור תהליך אישור דו"חות הנוכחות של עובדים שעתיים כאמור).
34. מנגד טוענת האוניברסיטה כי השכר משולם באופן המפורש המופיע בכתבי המינוי שמאושרים על ידי עוזרי המחקר בשעות, ומשכך מתקיים האמור בסעיף 10 לחוק בדבר קביעת "מועד אחר" בחוזה העבודה.
פסק דינו של בית הדין האזורי
35. בית הדין האזורי קיבל את עמדת האוניברסיטה וקבע כי מהוראות סעיפים 9 ו- 10 לחוק עולה כי:
"....המחוקק התיר לחרוג ממועד התשלום, לפי ברירת המחדל שבחוק - בתום החודש בעדו הוא משתלם, או בתום מחצית חודש העסקה - כאשר מדובר בתשלום שכר על בסיס שעה והדבר נקבע במפורש, בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
בענייננו, יש הוראה מפורשת הקובעת אחרת. בחוזי ההעסקה של עוזרי המחקר בשעות, נקבע, כי נוכח הצורך לדווח על שעות העבודה, לשם קבלת התשלום, חודש העבודה הוא מ-19 בחודש הנוכחי עד ה-18 בחודש שאחריו, מועד הדיווח.
יחד עם זאת, העובד מקבל את התשלום החודשי ב-1 לכל חודש, ומכאן, שהוא מקבל את התשלום במועד לפי החוק." (הדגשות במקור – א.א.)