קשה להלום פירוש שתוצאתו פתיחת פתח לתשלום שכר באופן שישלול כל הגנה מן העובד בעניין מועד קבלת שכרו ובאופן שאינו מתיישב עם העיקרון המנחה העולה מסעיפי החוק הנוגעים למועד תשלום השכר.
בעניין גרינברג נדון מועד תשלום השכר למורים מחליפים שקיבלו את שכרם לפי שעות. תקנון שירות עובדי הוראה קבע כי שכרם ישולם במשכורת החודש שלאחר החודש בו בצעו את עבודתם. בית דין זה, מפי הנשיא סטיב אדלר, קבע כי הוראה זו לוקה בחוסר סבירות באשר היא אינה מתיישבת עם הוראות החוק ותכליתו להבטיח את תשלום השכר בסמוך לאחר העבודה. בית דין זה הוסיף וקבע, בהתייחס לטענת המדינה לפיה "צרכים תפעוליים" חייבו תשלום שכר במועד האמור, כי "התרופה המתבקשת למינהל משרד החינוך המתקשה לבצע את תשלומי שכרם של המורים המחליפים במועד קצר יותר, הנו שיפור המינהל ולא המשך הפגיעה בעובדיו, ...".
46. מנגד, קבלת טענת הארגון לפיה האפשרות לקבוע "מועד אחר" תהא רלוונטית רק להקדמת מועד תשלום השכר ביחס למועדי התשלום הקבועים בסעיף 10, הגם שיתכן והיא אפשרית לפי לשון הסעיף, מובילה לתוצאה מוקשית גם היא - חיוב מעסיקים לשלם שכר לשכיר יום המועסק בחלק מהחודש בתום מחצית החודש או לשלם לו שכר פעמיים בחודש (מקדמות ובסוף החודש), מטיל על המעסיקים נטל תפעולי לא קטן. זאת ועוד, בהעדר שוני מהותי ורלוונטי לעניין מועד התשלום בין שכיר יום ובין עובד חודשי נראה כי פירוש זה מעורר קושי. ודאי משמציאות החיים של היום מלמדת כי שכרו של שכיר היום במקומות עבודה רבים משולם אחת לחודש בדומה לאופן תשלומו לעובד חודשי.
47. על רקע האמור נראה לנו כי את הוראת סעיף 10 יש לפרש כך שבהעדר הסכמה על "מועד אחר", את שכרו של שכיר היום יש לשלם לפי המועדים הקבועים בסעיף 10 – בתום מחצית חודש לשכיר יום שעבד בחלק מהחודש או בתום החודש לשכיר יום שעבד במשך כל החודש וקיבל מקדמות. ואילו במקרה של הסכמה על מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה, ישולם השכר ב"מועד אחר" שהוסכם עליו, ובלבד שמועד זה אינו מנוגד לתכליתו ולהגיונו של החוק. לטעמינו בהיקש ממכלול ההוראות הרלוונטיות של החוק, ה"מועד האחר" עליו רשאים המעסיק והעובד להסכים במפורש אינו יכול לעלות על תום החודש במהלכו בוצעה העבודה. הסכמה של שכיר היום שעבד בחלק מהחודש לקבל את השכר בתום החודש מתיישבת עם הוראת סעיף 12 לחוק, והסכמה של שכיר יום שעבד כל החודש לקבל את שכרו בתום החודש, גם ללא קבלת מקדמות, מתיישבת עם הכלל שנקבע בסעיף 9 לגבי עובד חודשי.
חודש – מה הפירוש?
48. אחרון אחרון, נדרש לטענת האוניברסיטה כי את המונח חודש הקבוע בסעיף 10 לחוק ניתן לפרש כמכוון לאו דווקא לחודש קלנדארי, כקבוע בסעיף 3 לחוק הפרשנות.
49. תחילה יאמר, שגם אם צודקת האוניברסיטה בטענתה. הרי שבמקרה שכזה "תום החודש" הוא יום 18 לחודש, ואת השכר צריך לשלם תוך תשעה ימים. וככל שהוא משולם מיום 28 לחודש ואילך ממילא הוא משולם תוך כדי הלנת שכר.
50. לגופה של שאלה יאמרו הדברים הבאים:
א. הארגון הפנה לסעיף 3 לחוק הפרשנות בכל הנוגע למשמעות הדיבור "חודש". למען הדיוק נציין כי סעיף 1 לחוק הפרשנות קובע כך:
"חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנדון ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה; אולם על מלים וביטויים למעט 'חטא', 'עוון' ו'פשע', שבחיקוקים והוראות מינהל שניתנו לפני תחילת חוק זה לא יחול סעיף 3 אלא יוסיפו לחול ההגדרות שבסעיף 1 לפקודת הפרשנות." (הדגשה הוספה – א.א.)
כיוון שהחוק (חוק הגנת השכר) חוקק לפני חוק הפרשנות, הרי שלאור הסיפא של סעיף 1 לחוק הפרשנות מילים וביטויים בחוק מתפרשים לפי הקבוע בפקודת הפרשנות.
ב. סעיף 1 לפקודת הפרשנות קובע כי:
"בפקודה זו, ובכל חיקוק שהוא בר-תוקף כיום, ובכל חיקוק שיינתן מכאן ואילך, יתפרשו כל מלה וניב שבסעיף זה כאמור בצדם להלן:
.....
'שנה' ו'חודש' – למנין הלוח הגריגוריאני;
..."
דהיינו, לפי סעיף 1 לפקודת הפרשנות את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק (וביתר הוראותיו) יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש ועד לסופו של אותו חודש. נציין כי פקודת הפרשנות לא כוללת את ההוראה המופיעה ברישא לסעיף 1 לחוק הפרשנות לפיה חוק הפרשנות לא יחול, בין היתר, "... אם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה".
ג. כך או כך, על פני הדברים דומה כי מבחינת תכלית החוק את המונח "חודש" שבסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח. שכן, בצורה שכזו התקבולים של השכר מנותבים למועדים בהם חלים (ודאי במועד שבו חוקק החוק) חיובים כספיים ברגיל.
51. לאור האמור, את המונח "חודש" בסעיף 10 לחוק יש לפרש לפי הלוח הגריגוריאני, דהיינו מה- 1 בחודש הקלנדארי ועד לסופו של אותו חודש.
52. במקרה של הסכמה בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה על "מועד אחר", אין מניעה כי החודש שבסופו ישולם השכר יוגדר בדרך אחרת. למשל מיום 19 לחודש ועד ל- 18 לחודש העוקב או מיום 22 לחודש ועד ל- 21 לחודש העוקב. בכל מקרה, משהוסכם תום החודש בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, הרי ש"המועד הקובע" כמשמעו בסעיף 1 לחוק, יהא היום התשיעי שלאחר תום החודש המוסכם כאמור. שכר שלא שולם עד אז יחשב לשכר מולן.
מן הכלל אל הפרט
53. גם אם נקבל את טענת האוניברסיטה כי הוסכם עם עוזרי המחקר בשעות על תשלום השכר בעד התקופה שמיום 18 לחודש הקודם ועד ל- 19 לחודש שלפני החודש הקודם, הרי שהאוניברסיטה נמצאת משלמת שכר לאחר "המועד הקובע". קרי, לאחר שחלפו תשעה ימים מתום החודש המוסכם (כל 18 לחודש).
54. אנו ערים לכך שהתנהלות האוניברסיטה יסודה באילוצים, אך כפי שנפסק בעניין גרינברג – התרופה לקושי זה אינה עיכוב בתשלום השכר לשכיר היום, אלא חתירה לשיפור המינהל.
55. לאור המקובץ אנו נענים לבקשת הארגון ומצהירים כי במועד בו משולם השכר לעוזרי המחקר לפי שעות שכרם כבר מולן ומועד זה אינו תואם את הוראות סעיף 10 לחוק.
56. נדגיש כי הארגון לא ביקש סעד אופרטיבי אחר, ונכון עשה. נזכיר כי במקרה דומה, בעניין גרינברג, בוטלו פיצויי הלנת השכר נוכח העובדה כי מדובר בפרקטיקה שנהגה שנים רבות ונוכח הטעות שבדין מצד המדינה תוך שנקצבה תקופה של כחצי שנה, ממתן פסק דינו של בית דין זה, להתארגנות הכרוכה בשינוי נוהלי העבודה והתאמתם להוראות החוק. כאמור בשלב זה אין לנו צורך להידרש להיבט האופרטיבי, וככל שיתעורר הוא יבחן בנסיבותיו.
סוף דבר
57. ערעור האוניברסיטה נדחה והיא תפעל בהתאם לאמור בסעיף 25 לעיל.
58. ערעור הארגון מתקבל ומוצהר כאמור בסעיף 55 לעיל.
59. בשים לב למהותו של ההליך, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' אייר תשע"ח (24 אפריל 2018) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
רונית רוזנפלד,
שופטת (בדימוס) [אב"ד] אילן איטח,
סגן הנשיאה רועי פוליאק,
שופט
מר נתן מאיר,
נציג ציבור (עובדים) מר אמנון גדעון,
נציג ציבור (מעסיקים)