לאור הכרעתו, הורה בית הדין האזורי לאוניברסיטה לתקן את תעריפי השכר שקבעה לעוזרי המחקר בשעות בשני מועדי העדכון 1.1.13 ו-1.1.14 ולשלם את ההפרשים לא יאוחר מ- 90 ימים מקבלת פסק הדין. עוד הורה בית הדין האזורי כי "אם לאחר ביצוע התיקון, כאמור כאן, יהיה עובד אשר יסבור, כי לא בוצע תיקון נכון בשכרו, הוא רשאי לפנות בכל הליך שימצא לנכון".
טענות הצדדים בערעור
16. האוניברסיטה טוענת כי בית הדין האזורי שגה בפירוש שנתן להוראת עדכון התעריפים במסמך התעריפים. לטענתה, התעריפים כללו רעיונית את שכר הבסיס המעודכן למועד הוצאתו של מסמך התעריפים ולכן מהתעריפים הללו יש לחלץ את "שכר הבסיס" וממנו לגזור עדכון במדרגות של 2.9% בדיוק כפי שנעשה לגבי כלל חברי הסגל.
17. הארגון מצידו תומך בהכרעת בית הדין האזורי בסוגייה זו. לטענת הארגון, את מסמך התעריפים יש לעדכן בהתאם לשיעורי העדכון הקבועים בהסכם 2012.
18. לשלמות התמונה נציין כי בהתאם להסכמת הצדדים עוכב ביצוע חלק זה מפסק דינו של בית הדין האזורי.
הכרעה
19. לאחר שעייננו בכלל חומר התיק וששקלנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה הגענו למסקנה כי דין ערעור האוניברסיטה להדחות. להלן נפרט את טעמינו בתמצית.
20. עיון בהסכם 2012 מעלה כי האוניברסיטה צודקת כי העדכונים שנקבעו בסעיפים 4.1 – 4.4 להסכם מתייחסים ל"שכר בסיס" של עוזרי ההוראה, ובלשון סעיף 4.5 להסכם 2012, "בהתאם לטבלאות השכר שהיו בתוקף ערב חתימת הסכם זה ...". לפיכך, מקובלת היתה על בית הדין האזורי, וגם עלינו, הטענה כי העדכונים של התעריפים במסמך התעריפים בשיעור של 2.9% כל אחד צריכים להעשות מ"שכר בסיס", ולא בשיטת "ריבית דריבית". כפועל יוצא, עדכונים אלה מגדילים את שכר הבסיס בגודל שקלי קבוע (ובשיעור הולך ופוחת אחוזית - את השכר בכל עדכון ביחס לשכר שקדם לעדכון).
21. אולם, השאלה היא האם יש אחיזה לטענת האוניברסיטה כי התעריפים הנקובים במסמך התעריפים אינם "שכר הבסיס" שיחסית אליו יש לבצע את העדכונים, אלא משקפים שכר בסיס רעיוני בתוספת של שני עדכונים (סעיפים 4.1 ו- 4.2 להסכם 2012).
לפי שיטת האוניברסיטה, שכר הבסיס הרעיוני, למשל במקרה של תלמיד לתואר שני ומעלה (סעיף 1.3 למסמך התעריפים), צריך להיות 30.25 ₪, ובהתאמה:
א. עדכון שכר ראשון בשיעור של 2.9% שווה ל- 0.88 ₪ (=0.029 X 30.25), ותעריף השעה העדכני הוא 31.12 ₪ (=0.88 + 30.25);
ב. עדכון שכר שני בשיעור של 2.9% (השלמה ל- 5.8%) שווה ל- 0.88 ₪ (=0.029 X 30.25), ותעריף השעה העדכני הוא 32.00 ₪ (=0.88 + 0.88 + 30.25);
ג. עדכון שכר שלישי בשיעור של 2.9% (השלמה ל- 8.7%) שווה ל- 0.88 ₪ (=0.029 X 30.25), ותעריף השעה העדכני הוא 32.88 ₪ (=0.88 + 0.88 + 0.88 + 30.25);
ד. עדכון שכר רביעי בשיעור של 2.9% (השלמה ל- 11.6%) שווה ל- 0.88 ₪ (=0.029 X 30.25), ותעריף השעה העדכני הוא 33.76 ₪ (=0.88 + 0.88 + 0.88 + 0.88 + 30.25);
22. לטעמינו, את מסמך התעריפים יש לפרש כפשוטו, ולא כטענת האוניברסיטה. לו היה כשיטתה, היה מצופה כי הצדדים ינקבו בשכר הבסיס להתייחסות. שכר כזה לא היה בנמצא. האוניברסיטה לא חלקה על כך, שבחודש דצמבר 2009 (המועד יחסית אליו התייחס שכר הבסיס לעוזרי ההוראה) לא היה שכר תעריפים לעוזרי מחקר בשעות.
23. כפועל יוצא, את מסמך התעריפים יש להבין כמחיל על התעריפים הקבועים בו את הסכם 2012 בשינויים המחוייבים. הראשון, כי שני העדכונים שקדמו לו (סעיפים 4.1 ו- 4.2 להסכם 2012) אינם רלוונטיים והעדכונים היחידים הם אלה שמאוחרים לו (סעיפים 4.3 ו- 4.4 להסכם 2012); השני, כי העדכונים בשיעורים של 2.9% אינם מבוצעים בשיטת ריבית דריבית, אלא ביחס לשכר בסיס; השלישי, כי שכר הבסיס הוא התעריפים שפורטו במסמך התעריפים ולא שכר בסיסי רעיוני.
24. כפועל יוצא, ואם נחזור למקרה של תלמיד לתואר שני ומעלה (סעיף 1.3 למסמך התעריפים), הרי שעדכון השכר שלו צריך להעשות כך:
א. עדכון שכר ראשון, ביום 1.1.13, בשיעור של 2.9% שווה ל- 0.93 ₪ (=0.029 X 32), ותעריף השעה העדכני הוא 32.93 ₪ (=0.93 + 32);
ב. עדכון שכר שני, ביום 1.1.14, בשיעור של 2.9% שווה ל- 0.93 ₪ (=0.029 X 32), ותעריף השעה העדכני הוא 33.86 ₪ (=0.93 + 0.93 + 32);
25. לאור האמור, ערעור האוניברסיטה נדחה. כפועל יוצא, האוניברסיטה תשלם לעוזרי מחקר בשעות את הפרשי השכר בשל עדכון תעריפי השכר כאמור תוך 90 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
כפי שנפסק על ידי בית הדין האזורי, "אם לאחר ביצוע התיקון, כאמור כאן, יהיה עובד אשר יסבור, כי לא בוצע תיקון נכון בשכרו, הוא רשאי לפנות בכל הליך שימצא לנכון".
הלנת שכר עוזרי המחקר בשעות
רקע
26. שכרם של עוזרי המחקר לשעות משולם באופן דומה לזה המשולם ליתר העובדים השעתיים הארעיים המועסקים באוניברסיטה (ומיוצגים על ידי ארגון עובדים אחר – הסתדרות העובדים הכללית החדשה). השכר משולם כמפורט להלן:
א. האוניברסיטה משלמת את שכר העובדים השעתיים (ובכללם עוזרי המחקר בשעות), כמו גם את שכרם של יתר עובדיה, בראשון לכל חודש.
ב. במקרה של העובדים החודשיים, התשלום הוא בגין החודש החולף. במקרה של העובדים השעתיים, התשלום נעשה בגין תקופה מוקדמת יותר.
ג. על מנת שניתן יהיה לשלם את השכר לעובדים השעתיים בראשון לחודש כאמור, נדרשת האוניברסיטה להספיק לאסוף מעוזרי המחקר בשעות (ומיתר העובדים השעתיים) את דיווחי השעות – דיווחים המשתנים מחודש לחודש, לאשר אותם ולעבדם. משהתהליך האמור אורך מספר ימים, הורתה האוניברסיטה לעוזרי המחקר בשעות (כמו גם ליתר העובדים השעתיים) להגיש את דווחי השעות שלא בגין החודש הקלנדרי המלא, אלא בגין התקופה שמיום 19 לחודש הקודם ועד ל- 18 של החודש בו נמסר הדווח. בתקופה שמיום ה- 19 לחודש בו נמסר הדווח ועד לתום אותו החודש, נאספים הנתונים, נבדקים ומעובדים וכך מתאפשר תשלום השכר בראשון לחודש העוקב.
כפועל יוצא ולמשל, ביום 1.3.18 משולם השכר בגין התקופה שמיום 19.1.18 ועד ליום 18.2.18.
27. כעולה מתשובת האוניברסיטה, בכתבי המינוי של העובדים השעתיים קיימת הוראה לפיה "חודש עבודה לעובד ארעי הוא מ- 19 לחודש עד 18 בחודש שלאחריו".
28. עוד עולה מנספחי בקשת הצד שהגיש הארגון כי בעבר נערכה באוניברסיטה בדיקה בכל הנוגע לתשלום השכר לעובדים ארעיים במטרה לייעל את התהליך ולקצר את לוח הזמנים, ובהמשך לעבודת המטה כאמור שופרו תהליכי העבודה, קוצר משך הזמן מרגע הדווח ועד לביצוע התשלום. במסגרת אותו שיפור הוחלט על קבלת דווחי השעות לתקופה שמיום 19 בחודש הקודם ועד ליום 18 בחודש מסירת הדווח, וזאת כדי שניתן יהיה לשלם את השכר בראשון לחודש העוקב.
המסגרת הנורמטיבית
29. חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 (להלן – החוק), מסדיר, בין היתר, את המועדים לתשלום השכר לעובד והוא נועד, בין היתר, להבטיח כי שכרו של העובד ישולם במלואו ובמועדו . החוק משיג מטרה זו בעיקרו של דבר באמצעות השילוב של שתי הוראות: האחת, קביעת מועד לתשלום שכר העבודה; השניה, השתת פיצויי הלנת שכר במקרה בו השכר משולם באיחור העולה על פרק זמן מסויים (בכפוף לסמכות בית הדין, בנסיבות מסויימות, לבטל או להפחית את פיצויי ההלנה).
30. המועדים לתשלום השכר קבועים בסעיפים 9 עד 14 לחוק. לענייננו רלוונטית הוראת סעיף 10 לחוק שעניינה "מועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי". למען שלמות התמונה ולצורך הבנת הרקע להכרעה במחלוקת נצטט להלן את סעיפים 9 – 13 לחוק ואת כותרותיהם:
"9. מועד לתשלום שכר חדשי
שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם; בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.
10. מועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי
שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועסק העובד; אולם לגבי עובד ששכר-עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועסק במשך כל החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה.
11. מועד לתשלום שכר קיבולת
שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר כמשתלם לפי כמות התוצרת.
12. מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק
חדל עובד להיות מועסק על ידי מעסיקו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד.
13. מועדים מיוחדים לתשלום שכר
שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועד לתשלום שכר עבודה שלא נקבע לו מועד בסעיפים 9 עד 12."