(ב) מעבר לכך, ולגופו של עניין, ממילא ניתן היה להגיע לאותה התוצאה שאליה הגיע בית המשפט המחוזי הנכבד – מימוש חלקו של עו"ד הרמולין בנכסי השותפות והעברת התמורה אליו, מבלי לחסל סופית את עסקיה של השותפות – גם בדרך של קבלת בקשתו של עו"ד הרמולין לפירוק השותפות ללא חיסול של עסקיה ומינוי כונס נכסים לצורך זה, או בדרך של מתן הוראות לעריכת חשבונות בין השותפים הנשארים לבין עו"ד הרמולין. מסקנתי זו מייתרת את הדיון בטענותיהם של המערערים בנושא זה, כמו גם בערעור-שכנגד שהגיש עו"ד הרמולין, שכן הצדדים התמקדו בעובדה שהבקשה לפירוק נדחתה, ואילו בחלופה שאציג להלן – רואים את הבקשה לפירוק כאילו היא התקבלה (גם אם מבחינה פרקטית השותפות ממשיכה להתקיים בלא עו"ד הרמולין).
מסקנה זו טעונה הסבר, שאותו אפרט מיד בסמוך.
27. כידוע, מקורה של פקודת השותפויות הישראלית בחוק השותפויות האנגלי (עיינו: יהודאי 15 (בהקדמתו של הנשיא מאיר שמגר לספר הנ"ל); אהרן ברק "שיטת המשפט בישראל – מסורתה ותרבותה" הפרקליט מ 197, 203 (1992)). בעניין זה נאמר גם בפקודה עצמה כי: "דיני היושר והמשפט המקובל האנגליים החלים על שותפויות יחולו בישראל, ככל שאין בהם סתירה להוראה מפורשת של פקודה זו" (ראו: סעיף 1(ב) לפקודה; ההדגשה שלי – ח"מ). על כן יש טעם בבחינת הנושא מנקודת המבט של הדין האנגלי, ולכך אפנה מיד.
28. דיני השותפויות האנגליים מכירים בכך שחיסול עסקיה של שותפות מקצועית בעקבות פירוקה, יכול להיות בעייתי ביותר, בין השאר, מאחר שהשותפות עוסקת לעתים קרובות בפרויקטים, או בהליכים בעלי אופי נמשך, שעלולים להיפגע מחיסול העסקים המלא. המדובר בעיקר בשותפויות של: עורכי-דין, אדריכלים, או רואי-חשבון, או בעלי מקצועות חופשיים אחרים (להבדיל משותפויות בעסקים אחרים). על כן, כאשר שותף בשותפות מקצועית שכזו מבקש לפרק את השותפות ובית המשפט משתכנע כי לא יהיה זה ראוי לחסל את עסקיה של השותפות (או כאשר השותפים ערכו ביניהם הסכם המסדיר אחרת את סיום השותפות) – ניתן, במקרים המתאימים, לערוך לשותפות מעין "פירוק טכני" (Technical Dissolution), שמשמעו כי השותפות אכן מתפרקת להלכה, ואולם למעשה היא ממשיכה להתקיים כמו שותפות חדשה, וזו כוללת את כל השותפים הקודמים חוץ מהשותף שפרש (דין דומה חל במשפט האמריקאי במקרה של קבלת שותף חדש לשותפות קיימת. כתוצאה מקבלת השותף החדש – מתפרקת, להלכה, השותפות הקיימת ומתכוננת למעשה שותפות חדשה, המורכבת מהשותפים הקודמים ומהשותף החדש – ראו: יהודאי בעמ' 262).