על פי דוקטרינה זו גם הכנסות מתיקים שלא הסתיימו ב"מועד הקובע" של הפרישה, אלא רק לאחר מכן – נזקפים לטובת השותף היוצא, על פי חלקו. יחד עם זאת ברבות השנים ולנוכח הביקורת – חלו, או הוצעו בשנים האחרונות "ריכוכים" מסוימים בדוקטרינה הנ"ל ועל פיה הוצאו מגדר ההכנסות שמובאים בחשבון:
(א) פרוייקטים, או הליכים משפטיים שחושבו לפי שעות עבודה, כאשר שעות עבודה שחויבו לאחר הפרישה לא נכללים בכלל הנכסים בני החלוקה.
(ב) הכנסות שבאו בעקבות הסדרים מחודשים שנעשו עם הלקוחות, ובלבד שאלה נעשו bona fide.
מעבר לכך היתה גם התחשבות – על דרך של ניכוי מההכנסות-לחלוקה – במידת הפעילות והמעורבות של השותפים הנשארים (ועוד אחרים שהצטרפו לפירמה) בהצלחת הפרויקטים, או ההליכים המשפטיים, אל מול מידת המעורבות של השותף היוצא בהם טרם עזיבתו, אם בכלל.
גישה זו תואמת את המקובל אצלנו (באין הסדר אחר בהסכמי השותפות) – לגבי משפחות של שותפים שנפטרו, וכן במידה מסוימת ובשינויים המחויבים בדרך שבה מתוגמלים עו"ד שמודחים מפרויקט שהיה תלוי תוצאות (עיינו והשוו: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פד מז(5) 114 (1993); ע"א 8854/06 עו"ד חיים קורפו נ' משה סורוצקין [פורסם בנבו] (20.03.2008); ע"א 9784/05 עירית תל אביב-יפו נ' עו"ד ידידיה גורן [פורסם בנבו] (12.08.2009)), או שסוכם עמם שכר גלובלי מירבי תלוי תוצאות (עיינו: רע"א 7204/06 ארליך נ' עו"ד ברטל [פורסם בנבו] (22.08.2012)). השוו: Lindley, בעמ' 852.
אינני מפרט מעבר לכך כדי שלא לקבוע מסמרות בנושא מורכב זה וביישומו על הצדדים שבכאן, שכן ההכרעה במכלול היא כאמור תלוית נסיבות – ובעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי מקובל עלי שבירור העניין יופקד בתחילה בידי הבודקים-המומחים (שיהיו רשאים גם להציע סכום כולל לפדיון חלקו של עו"ד הרמולין בשותפות על פי אומד), ואחר כך יבוקר (במידת הצורך) על ידי בית המשפט המחוזי (וכל זאת אם הצדדים לא יגיעו, בינם לבין עצמם, להסדר משום דרכי שלום, אשר כפי שהערנו במהלך הדיונים – הוא המתכונת הטובה ביותר לפתרון מחלוקות מעין אלה).
40. למותר לציין כי על פי מצוות סעיפים 47 ו-54(א) לפקודה ותקנה 123 לתקסד"א – המומחים ימסרו את חוות דעתם בנושא זה לצדדים ולבית המשפט, וההכרעה בנושא, לרבות באשר לדרכי הדיון בחוות הדעת – תהיה מסורה לבית המשפט המחוזי הנכבד.
41. באשר ליתר טענותיו של עו"ד הרמולין בערעור-שכנגד שלו – את רובן לא ניתן להעלות במסגרת ערעור-שכנגד. הסיבה לכך היא שערעור-שכנגד אמור לעמוד בזיקה ישירה לעניינים שנזכרו בהודעת הערעור העיקרית (ראו: גורן 1074 והאסמכתאות הנזכרות שם). עם זאת השגתו של עו"ד הרמולין באשר לשיעור השתתפותו בשכר הבודקים-המומחים עונה לאמת המידה הנ"ל והיא מוצדקת. לפיכך יש לחייבו בכך, בשלב זה, רק כדי שיעור חלקו הנטען בשותפות (19%).