"בהתחשב בפרקטיקה המקובלת, שלפיה נוהגים לרשום הערה במהירות רבה, יש להניח כי "המועד הסביר" נמדד במונחים של ימים או שבועות ספורים" (ראו: מיגל דויטש "שיקול-דעת שיפוטי בדיני העסקאות הנוגדות – מגמות והרהורים" ספר אור - מאמרים לכבודו של השופט תאודור אור, משפט ועסקים 305 (התשע"ג-2013); מיגל דויטש "נטל הרישום של הערת אזהרה במקרקעין – הלכת גנז והשלכותיה" הפרקליט מז 181 (התשס"ד-2004; ההדגשה שלי –ח"מ).
54. במקרה שלפנינו, כפי שציינתי בפתח הדברים – במועד כריתת הסכם המכר הראשון היתה רשומה הערת אזהרה לטובת רשות שמורות הטבע. לפיכך, מפלי התנור ועפרות תבל הסכימו בסעיף 3.1.4 להסכם כי במידה שתוך 21 ימים רשות שמורות הטבע יתנגדו לבנייה על המקרקעין – ניתן יהיה לבטל את הסכם המכר הראשון. ההתקשרות בהסכם המכר הראשון נעשתה בתאריך 14.12.2014, והוא נכרת בתאריך 17.12.2014, כאשר בפועל, הערת מפלי התנור נרשמה במרשם המקרקעין בתאריך 06.01.2015 (ביום ה-21 מן המועד בו הסכם המכר הראשון נכרת, כאשר לפי הוראות סעיף 3.1.4 הנ"ל – לא ניתן היה עוד לבטל את הסכם המכר הראשון מסיבה זו). כלומר, מדובר בחלוף 21 ימים בין מועד כריתת הסכם המכר הראשון לרישום הערת מפלי התנור – תקופה קצרה יחסית בה ממילא הסכם המכר הראשון ניתן היה לביטול בהתאם להוראות סעיף 3.1.4 להסכם המכר הראשון.
בנסיבות אלה סבורני כי אין לראות במפלי התנור כמי שהתרשלה ברישום הערת אזהרה באופן השולל את עדיפותה לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין (השוו: עניין טובי, בפסקה 24; עניין ניר שיתופי, בפסקה 23)).
העסקה השנייה בזמן – הסכם המכר עם עו"ד סלאמה וסלימאן
55. כדי שזכותם של עו"ד סלאמה וסלימאן על פי הסכם המכר השני תוכר כעדיפה, יש, כאמור, לבחון התקיימותם של שלושת התנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק המקרקעין, קרי: תמורה, תום לב והשלמת רישום העסקה. זה המקום להדגיש כי מאחר שרישומה של הערת אזהרה, כשלעצמה, איננו ממלא אחר דרישת הרישום הקבועה בסעיף 9 לחוק המקרקעין, הרי שהעסקה השנייה עם עו"ד סלאמה וסלימאן ממילא לא הושלמה באמצעות רישומה במרשם המקרקעין (ראו: ע"א 4836/06 עזבון המנוח סאלח יוסף חמוד ז"ל נ' חרב, פסקה ל"א 13.07.2008)). עד להלכת גנז די היה בעובדה זו לבדה כדי לקבוע את עדיפות הקונה הראשון. ואולם, בהלכת גנז ובפסיקה מאוחרת המובאת לעיל, נקבע כי יתכנו מקרים בהם זכאותו של הרוכש השני תגבר, גם אם העסקה עמו לא נרשמה, בשם חוסר תום לב של הרוכש הראשון. על אף האמור, וכפי שקבעתי לעיל, בנסיבות המקרה – מועד רישומה של הערת האזהרה על ידי מפלי התנור כרוכשת הראשונה, בוצע במסגרת "המועד הסביר" ואיננו עולה לפיכך כדי חוסר תום לב מצידה. מהאמור לעיל עולה אפוא, כי עדיפותה של העסקה הראשונה, בין עפרות תבל למפלי התנור – עומדת בעינה, ולפיכך אף לא מצאתי מקום להידרש ליתר התנאים הקבועים בסעיף 9 לחוק המקרקעין, וביניהם: להתקיימותה של דרישת חובת תום הלב מצידם של עו"ד סלאמה וסלימאן, וכן לנושא העברת התמורה, ולטענות הצדדים בהקשר זה (עם זאת אין אני קובע מסמרות כלשהן באשר לעילות אפשריות ביחסים שבין המערערים בינם לבין עצמם, כאמור בפיסקה 38 שלעיל).