53. טרם בחינת טענות הנתבעים שלעיל, יש לבחון את שאלת נטל ההוכחה באשר לטענות אלה. האוחז בשטר זכאי כאמור לעיל לפירעון השטר מידי החייב, אשר בענייננו חתם עליו כעושה השטר, וככל שלחייב טענת הגנה המתייחסת לעסקת היסוד, עליו הנטל להוכיחה.
גם באשר להשלמת הפרטים החסרים מוטל נטל ההוכחה על הנתבע החפץ לטעון כי לא הייתה הרשאה או כי הפרטים החסרים מולאו לפי ההרשאה, וזאת לנוכח החזקה הקבועה בסעיף 19 לפקודה כי למחזיק יש רשות לכאורה להשלים את החסר, חזקה הניתנת לסתירה ר' זוסמן, עמ' 157; לרנר, עמ' 165, ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' קולטון, פ"ד כח (1) 452, 455 (1974), שם נקבע, בין היתר, כי "ההרשאה להשלים הניתנת על ידי חותמי השטר, צמודה למסמך ועוברת עמו לידיו של כל מחזיק...". אין לשכוח כי חותם השטר הוא זה שיצר את הסיטואציה של הצורך בהשלמת פרטים, בכך שחתימתו על השטר נעשתה "על החלק", ולפיכך, בדין מוטל עליו הנטל להוכיח את טענותיו כנגד חזקת ההרשאה.
54. לאחר שבחנתי את הראיות שהיו לפני בית המשפט ואת טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח את טענותיהם דלעיל.
55. בכל הקשור לעסקת היסוד, אין לפנינו למעשה שתי גרסאות, אלא גרסה אחת, של עאדל. הגרסה האחרת, גרסת הנתבעים הייתה כי השיק נגנב ואין כל עסקת יסוד, אלא שמעת שנדחתה טענת הנתבעים דלעיל בדבר גניבת השיק, ונקבע כי השיק נמסר על ידי ג'לאל לעאדל, ברי כי מסירה זו לא הייתה מסירה סתמית, אלא נעשתה לפי הסכם או הסכמות בין הצדדים.
בעוד עאדל מתאר הסכמות אלה, אין גרסה נגדית של הנתבעים להסכמות בין עאדל לג'לאל, שהרי טענו כי השיק נגנב, ומקום בו שיק נגנב, אין הרשאה ואין הסכמות.
מתן ההרשאה קשור אף הוא לעסקת היסוד, וכך גם הסכום שהושלם על ידי רפי בשיק.
56. כיוון שמצב הדברים הוא כפי שתואר לעיל, בית המשפט אינו צריך להכריע בין שתי גרסאות, אלא להכריע האם הצליחו הנתבעים להוכיח כי תיאורו של עאדל לגבי עסקת היסוד אינו נכון.
57. בסעיף 24 לעיל מפורטים פרטי תצהירו של עאדל, לרבות לעניין עסקת היסוד בינו לבין ג'לאל.
58. בעדותו בבית המשפט טען עאדל כי ג'לאל חייב לו סכום של מעל 600,000$. ציין כי הביא אנשים שיעידו של מי הקרקע, אך אי אפשר לגלות את שמותיהם כי יירצחו, מאחר שמדובר בקרקעות בגדה. ציין כי הסכום ששולם לתורקמן היה 17,000 ש"ח, אך לא היה בטוח אם זה סכום זה או 37,000 ש"ח שצוין בתצהיר. חזר על כך שג'לאל נתן לו שיק פתוח ואמר לו לחזור בעוד 4 ימים, ויקבל כסף, אך לאחר מכן סירב לכך. עאדל גם ציין כי ראה את עו"ד יוגב פעמים רבות, ומכיר אותו כי הוא עשה את העסקה עם ג'לאל, וכי עו"ד יוגב אמר לו בטלפון שהכסף הועבר ושיילך לקחת את הכסף מג'לאל (עמ' 40 ש' 21-32). פנה לג'לאל לגבי החוב גם לפני קבלת השיק וגם לאחר מכן. עאדל אישר כי ניסה למכור את השיק לבן אברהם, אך כשהאחרון אמר לו שהוא רוצה להתקשר לג'לאל, אמר לו שאם הוא רוצה להיכנס בינו לבין ג'לאל, הוא אינו צריך אותו, וילך ישירות לג'לאל (עמ' 41 ש' 18-20).
עאדל העיד כי הוא נכה, חולה בסרטן, היה בהליך פש"ר ואינו עובד, אין לו כסף לממן משפטים ועורכי דין, ולכן חיפש בן אדם שיקנה את השיק (עמ' 41 ש' 25-27). עאדל הכחיש כי הציע את השיק לסלים, וגם הכחיש כי מסר את השיק לסלאמה עמ' 42 ש' 29-34). השיב כי עשה 5-7 עסקאות מקרקעין בחייו. ציין שעושה הכל מוסתר כי זה מסוכן (עמ' 48 ש' 2-5). ציין פגישה בבית קפה בצומת שילת בקשר לעסקה עם עו"ד יוגב, בה השתתפו הוא, ג'לאל, עו"ד יוגב, תורקמן, ועוה"ד של בן אברהם אשר ישב בצד וצילם.