בהעדר הוכחה לקיומה של אינדיקציה כלשהי העלולה להקים חשד מצד עמיד לכך שאמארה עושה שימוש לא חוקי בתעודת הזהות, העובדה כי עמיד רק ביקש מאמארה את התעודה ולא נקט פעולה נחרצת יותר כאשר זו לא הוחזרה, אלא הסתפק בכך שדרש את החזרתה, אינה נראית חורגת מן הסביר והמקובל. בסיטואציה מעין זו, כאשר הקשר עם אמארה אינו הדוק ונוצר קשר אחת למספר ימים, נראה סביר למדי שאדם נורמטיבי כמו עמיד, לא יראה בעייתיות רבה בתשובה לפיה התעודה נשכחה ותוחזר בפעם הבאה, או בכך שאבדה, וכד'. ראוי לזכור גם כי באותה עת עמיד לא יכול היה לדאוג לענייניו כרגיל, שכן היה לאחר פציעה משמעותית, מיד לאחר שהשתחרר מאשפוז לא קצר, ועדיין לא החלים לגמרי.
לבסוף אציין כי אינני רואה מקום לייחס משקל להודעתו של אמארה במשטרה לפיה עמיד הוא שחתם על ייפויי הכוח וידע כי אמארה רושם רכבים על שמו. ראשית, אילו היה ממש בטענה כה מרחיקת לכת כנגד עמיד, הדעת נותנת כי בתום הבירור היה ננקט הליך פלילי גם כנגד עמיד. חזקה על המשטרה, אשר חקרה את הפרשה עד תום ובעקבות זאת הוגש כתב אישום, כי נתנה דעתה לטענה חמורה זו שהועלתה ביחס לעמיד ובחנה אותה. שנית, גם אם לא מקבלים את טענת ב"כ עמיד כי הודעותיו של אמארה במשטרה כלל אינן קבילות בהליך זה משלא זומן לעדות ע"י התובעים, ברי כי יש לקבל את טענתו כי המשקל שיש לייחס להודעות אלה נמוך עד מאד, משאמארה לא העיד בהליך, לא עמד לחקירה נגדית ולא עומת עם גרסתו של עמיד. שלישית, לאור מעשיו של אמארה המאופיינים במרמה שיטתית והונאה, ספק רב אם יש לתת לדבריו משקל כלשהו. המניע של אמארה לנסות להרחיק עצמו במועד מסירת ההודעה ממעשים המהווים עבירות נוספות של זיוף, מעבר לעבירות המרמה וההונאה שיוחסו לו, הוא ברור. לסיכום נקודה זו, התובעים אינם יכולים לבסס טענה כה חמורה כנגד עמיד, שמשמעותה שיתוף פעולה מצדו עם מעשי מרמה שיטתיים, בהתבסס על דברים שנאמרו ע"י אמארה במשטרה בשעתו, מתוך אינטרס ברור, מבלי שזומן על ידם להעיד. אין מקום ליתן משקל להודעתו זו, ובוודאי לא לבסס עליה ממצא עובדתי.
לאור כל האמור לעיל דין התביעה נגד עמיד להידחות.
11. שונה מצב הדברים בכל הנוגע לתביעה כנגד הנתבעת, הן מבחינת אופי התביעה ומהותה - התביעה כנגדה היא תביעה להכרעה קניינית בנוגע לשאלת הבעלות ברכב, הן מבחינת תוצאת הדיון בתביעה, כפי שכבר הובהר לעיל.
התביעה כנגד הנתבעת; המישור הכללי - הדין החל -