9. לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד עמיד להידחות, וכי דין התביעה כנגד הנתבעת להתקבל בעיקרה, תוך השתת אשם תורם על התובעים, הכול כפי שיפורט להלן.
10. תחילה לתביעה כנגד עמיד. התביעה נגדו איננה תביעה קניינית להשבת הרכב, שכן אין חולק כי הרכב לא מצוי - ובשום שלב לא היה מצוי - בידיו, אלא למעשה מדובר בתביעה נזיקית בגין הנזק שנגרם לתובעים בשל מעשה ההונאה של אמארה, בו לטענת התובעים היה עמיד מעורב, או שהיה מודע למעשה בפועל, או למצער עצם את עיניו. משכך, על התובעים, שעליהם מוטל נטל השכנוע, בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה, להוכיח כי עמיד אכן היה מעורב במעשה ההונאה של אביו, או שידע עליו ולא פעל, או שלמצער עצם את עיניו. התובעים לא הוכיחו זאת.
עדותו של עמיד לא נסתרה על ידי התובעים או בכלל, אלא היתה קוהרנטית ואמינה. גרסתו העובדתית של עמיד באשר לנסיבות מסירת תעודת הזהות לאמארה, אף נתמכה בראיות. כך, טענתו כי היה מאושפז בספטמבר 2013 בשל תאונה, נתמכה במסמכים רפואיים מהם עולה כי אכן היה מאושפז בבית החולים רמב"ם מיום 1.9.13 ועד ליום 15.9.13 בשל כוויות ממים חמים. כך גם העובדה כי רשיון הרכב שלו חודש ביום 13.9.13, בעת שהיה עדיין מאושפז, כפי שהצהיר והעיד, וכי הרכב הועבר לבעלות אמו, גב' שהנאז אמארה, ביום 12.9.13, כפי שהצהיר והעיד. בראיות אלה יש כדי לתמוך במסקנה כי גרסתו היא אמת. לכך מתווספת העובדה כי לאחר שעמיד נחקר על ידי המשטרה, לא הוגש נגדו כתב אישום בגין מעורבות במעשי ההונאה של אביו, על אף שזה האחרון ניסה לתאר את עמיד כמי ששיתף עמו פעולה. השורה התחתונה היא כי לא הוכח בפניי בכל דרך שהיא כי עמיד לקח חלק או היה מעורב בדרך כלשהי במעשי ההונאה של אביו.
נותרת השאלה, האם יש מקום לייחס לעמיד עצימת עיניים למעשי אביו, מן הטעם שלא נקט פעולות תקיפות די הצורך לשם קבלת תעודת הזהות חזרה לידיו. סבורני כי לשאלה זו יש להשיב בשלילה. על מנת לקבוע שעמיד עצם עיניו בנוגע למעשי אביו, יש להראות כי יכול היה לדעת עליהם, ולכל הפחות כי היו בפניו אי אלו אינדיקציות לכך שייתכן ואביו עלול לעשות שימוש לא ראוי בתעודת הזהות שלו שמהן הוא בחר להתעלם. לא הוכח בפניי כי לעמיד היתה איזושהי אינדיקציה למעשי אביו וכי הוא עצם עיניו והתעלם מכך. נקודת המוצא לצורך הדיון בשאלה זו הינה כי לאמארה לא היה עבר פלילי של עבירות מירמה או הונאה, שכן לא הוכח קיומו של עבר כזה. למעשה, אף כלל לא נטען לכך. לא הוכח גם קיומו של נתון עובדתי אחר כלשהו שהיה בו כדי להקים חשד לאפשרות שאמארה יעשה שימוש לא חוקי בתעודת הזהות, או חשד לכך שתירוצים אפשריים תמימים מצד אמארה לאי החזרת התעודה (בדמות שיכחה, אובדן וכיו"ב) - אינם אמת. עוד נזכיר בנקודה זו כי לעמיד לא היה כל קשר עם אמארה מגיל צעיר, ועל כן אף אם זה האחרון ביצע מעשים לא חוקיים במרוצת השנים, והדבר כאמור כלל לא נטען, ממילא עמיד לא בהכרח ידע על כך.