סתירה אחרת בין עדותיהם עולה באשר לייפוי כוח של הנתבעת לשם העברת הבעלות ברכב על שמה. הנתבעת העידה כי היא חתמה על ייפוי כוח כזה, ומיד אחר כך העידה כי יכול להיות שהיא חתמה (עמ' 43, ש' 18; 23). ברזילי מנגד העיד כי לא היה יפוי כוח (תוך שהוא סותר עצמו בנקודה מסויימת, אליה אתייחס בהמשך) וכי העברת הבעלות נעשתה רק באמצעות תעודת הזהות של הנתבעת (עמ' 35 ש' 27; עמ' 36 ש' 28-30).
הנה כי כן, מעבר לכך שהנתבעת אינה יודעת דבר מידיעתה שלה בנוגע לנסיבות רכישת הרכב, ולכן עדותה אינה רלבנטית להוכחת שלושה מהתנאים - התמורה; האם אמארה עוסק במכירת רכבים; והאם הרכב נמכר במהלך עסקיו הרגיל - ומשכך אין בעדותה כדי לסייע להרמת הנטל להוכחת עמידה בתנאי תקנת השוק, עדותה של הנתבעת לא הותירה רושם אמין, באופן הפועל כנגד האפשרות כי תוכח עמידת הנתבעת בתנאי הרביעי של תום הלב.
16. הדברים שנכתבו לעיל באשר לעדותה של הנתבעת נכונים ביתר שאת באשר לעדותו של בעלה.
תצהירו של ברזילי, בדומה לזה של הנתבעת, הינו לאקוני, מבוסס על "סיסמאות" כוללניות ואין בו כל פירוט מינימאלי באשר לנסיבות עריכת העסקה, שהן נחוצות לצורך דיון בתחולתה של תקנת השוק. אך מכיוון שברזילי הוא זה שהיה מעורב בעריכת העסקה, העובדה שעדותו הראשית נמסרה באופן זה, בעייתית עוד יותר מאשר ביחס לנתבעת. מעבר לכך, מצאתי את עדותו בעל פה של ברזילי בלתי מהימנה, לאחר שנמצאו בה סתירות ואי-התאמות, הן בעדות עצמה, הן ביחס לגרסאות שמסר בעבר.
כך, באשר לשאלה היכן הציג בפניו אמארה את הרכב לראשונה, וכמה פעמים פגש את אמארה וראה את הרכב טרם הרכישה, מסר ברזילי גרסאות שונות שאינן עולות בקנה אחד זו עם זו. בתצהיר תשובות לשאלון, במענה לשאלות הללו, השיב ברזילי כי ראה את הרכב פעמיים טרם הרכישה וכי לראשונה ראה אותו באזור המסחרי ביוקנעם. לעומת זאת בעדותו מסר ברזילי גרסה שונה, כאשר העיד כי ראה את הרכב פעם אחת בלבד, במועד עריכת זיכרון הדברים בבית קפה בקרית מוצקין. כשעומת ברזילי עם הסתירה האמורה, התפתל, טען כי איננו זוכר ומסר גרסאות עמומות ולא משכנעות (עמ' 31 ש' 10-20; ובהמשך מעמ' 31 ש' 27 ואילך).
גם באשר לשאלה האם הוא מסר לאמארה ייפוי כוח לשם העברת הבעלות ברכב על שם הנתבעת מסר ברזילי גרסאות סותרות. בהודעה שמסר במשטרה ביום 23.12.13 (עמ' 21 לאסופת המסמכים שסומנה בקדם המשפט "ת/1", מול שורה 32) אמר ברזילי כי הוא מסר לאמארה ייפוי כוח של הנתבעת לשם העברת הבעלות. גם במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני שהתקיים ביום 17.12.13 מסר ברזילי גרסה זו (עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 14-15). לעומת זאת בחקירתו הנגדית בישיבת ההוכחות שינה ברזילי את גרסתו וטען כי לא מסר לאמארה ייפוי כוח וכי אמארה העביר את הבעלות באמצעות תעודת הזהות של הנתבעת בלבד. כאשר עומת ברזילי עם הסתירה האמורה נימק זאת, בצורה לא משכנעת, בכך שכנראה הבין כי תעודת זהות היא ייפוי כוח. בהמשך כאשר הקשתה עליו ב"כ התובעים טען ברזילי כי איננו זוכר (עמ' 35 ש' 24-29; ובהמשך מעמ' 36 ש' 24 ואילך).