--- סוף עמוד 15 ---
במישור הפרטני-עובדתי
26. איננו תמימי דעים עם התובע, אשר טען כי בית משפט המחוזי ביטל את הפגיעה הכלכלית בו, למעט ה"קנס". הוראה מפורשת כזו לא ניתן למצוא בפסק הדין המשמעתי. עיון בו מלמד כי מדובר בפסק דין מפורט ומנומק בהרחבה. לפיכך, אילו התכוון בית משפט המחוזי ליתן הוראה משמעותית ממין זה, חזקה כי הייתה נזכרת בפירוש. גם בחינת הגיונו של פסק הדין, אינה מאפשרת לקרוא הוראה כזו במשתמע. אדרבא, עולה ממנו כי בית משפט המחוזי ראה את התנהגות התובע בחומרה, ראה לנכון להחמיר עמו, נטה לפטרו, ולא עשה כן רק משום ראשוניות ההרשעה לאחר ניהול הוכחות. על רקע זה, התקשינו לראות כיצד ניתן לייחס לבית המשפט המחוזי כוונה להורות למעסיק לשמר את זכויות התובע בחוזה בכירים. על רקע זה, את ביטול ההורדה בדרגה יש לדעתנו לייחס לכך שבעת מתן פסק הדין המשמעתי התובע הועסק בחוזה בכירים, ובית משפט המחוזי הניח שהמעסיקה תקבע את תוצאות ההעברה והפסילה בהתאם לדין.
27. הנה כי כן, לעמדתנו התשובה לשאלת גורלו של חוזה הבכירים, אינה מצויה בהליך המשמעתי. אדרבא, טענת התובע כי יש להסיק מן ההליך המשמעתי הוראה לשמר את זכויותיו בחוזה בכירים, חרף יישום סנקציות ההעסקה והפסילה – אינה מתיישבת עם תכליות דיני המשמעת, והיא חסרת בסיס עובדתי.
28. מסקנה זו, אין פירושה כי לאחר שניתן פסק הדין המשמעתי, רשאית המעסיקה לפעול ככל שעולה על רוחה. ראשית, באותה מידה פסק הדין המשמעתי אינו קובע כי החוזה בטל. לכן, ככל שאין בידי המעסיקה עילה משפטית לסטות מחוזה הבכירים – עליה לקיימו. שנית, יישום פסק הדין המשמעתי, ככל החלטה מנהלית, כפוף לעקרונות ולחובות מתוקף המשפט המנהלי ודיני העבודה. בגדר האמור לעיל, על המעסיקה להתבסס על שיקולים רלבנטיים ועליהם בלבד, לפעול בסבירות, במידתיות ובהגינות.
29. נפנה, אם כן, לבחון את נפקות פסק הדין המשמעתי על חוזה העבודה - בראי דיני החוזים. כדי לעשות כן, נעמוד על מהות החוזה ועל התחייבויות הצדדים על פיו. לצורך כך נבחן להלן את הרקע לכריתת החוזה, כמו גם חלקים מתוכן החוזה הספציפי.
--- סוף עמוד 16 ---
א(6) האם בעקבות יישום פסק הדין המשמעתי חוזה הבכירים חדל מלהתקיים?
חוזים אישיים ברשויות המקומיות
30. ככלל, עובדי רשויות מקומיות מועסקים בהתאם לתנאים הקבועים בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ולהסכמים הקיבוציים החלים עליהם – העסקה ב"דירוג ודרגה". לצד זאת, במקרים מסוימים מועסקים עובדי הרשויות בחוזים אישיים. ההעסקה בחוזים אישיים נועדה להגביר את הגמישות הניהולית, "לטייב את כוח האדם ברשות, ולהביא לתפקידים אלה את האנשים הראויים ביותר שיימצאו מתאימים".[8] בחוזים אלו, מותנה כי הם קובעים את תנאי העסקת העובד באופן בלעדי, דהיינו כי הם מחריגים את העובד מתחולת ההסכמים הקיבוציים וחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות.