42. בנסיבות אלו, ובמונחים חוזיים יש לראות את התובע כמי שמנוע מלקיים את החוזה ובכך החוזה מופר בהפרה יסודית . הואיל וכך, ונוכח משך המגבלה שהוטלה (שנתיים), ולאור מסקנתנו שתוצג בפרק הבא לפיה אין לתובע זכות קנויה לחזור למשרה – אנו סבורים כי לכל הפחות מצב עניינים זה מקים למעסיקה כוח לבטל את החוזה.
43. משרד הפנים טען כי עם יישום פסק הדין המשמעתי החוזה "פקע". על כך חזר מר בן-נון בפנינו: "החוזה מבחינתנו, ברגע שאדם לא נמצא בתפקיד, החוזה הוא לאדם מסוים ולתפקיד מסוים, כפי שאמרתי קודם, ברגע שהאדם לא נמצא בתפקיד יותר, פג תוקף החוזה.".[10]
בנסיבות העניין איננו רואים לנכון לקבל טענה זו, שלא נומקה די הצורך. מסקנה שלפיה חוזה פוקע – למשל מכוח דיני התנאי המפסיק - אינה מובנת מאליה ודורשת הנחת יסודות שהמדינה לא טרחה להניח. בנסיבות אלו, אין בית הדין רואה לנכון לעשות מלאכתה. על מנת להכריע בסכסוך, ניתן להסתפק במסקנה שלפיה החוזה היה בר ביטול, וכך קבענו.
44. במקרה דנא, בתאריך 29.03.17 זימנה המעסיקה את התובע והודיעה לו כי על פי עמדת משרד הפנים, שבכוונתה ליישם, חוזה הבכירים חדל מלהתקיים. בכך יש
--- סוף עמוד 20 ---
לראות הבעת רצון לביטול גמור וסופי של החוזה, ומאותה עת (לכל המאוחר) לא עמד החוזה בתוקפו.
45. להשלמת התמונה נציין על פי עמדת משרד הפנים אישור לחוזה ניתן לאדם מסוים בתפקיד מסוים, ומשכך ככלל לא ניתן לנייד עובד בחוזה אישי ממשרתו, ללא אישור המשרד.[11]
46. לבסוף, העובדה שבית משפט המחוזי שקל פיטורי התובע, אולם ראה לנכון שלא לפטרו, אין להבין ממנה כי הערכאה המשמעתית שללה אפשרות לביטול החוזה, כפי שטען התובע. בנדון דידן, ביטול חוזה הבכירים שנכרת בזיקה למשרה מסוימת, נובע מן המניעה שנוצרה לאיושו את המשרה, ואינו שקול לפיטורים. התובע, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, נותר עובד מדינה, תוך שמונה למשרה אחרת.
47. כללו של דבר: אנו קובעים כי עקב העברת התובע ממשרתו, כמצוות פסק הדין המשמעתי, קם לעירייה כוח לבטל את חוזה הבכירים. העירייה עשתה שימוש בכוח בשלהי חודש מארס 2017 וביטלה את החוזה, ומאותה עת לא עמד חוזה הבכירים בתוקפו. לכן, ככל שהתביעה מתייחסת לאכיפת חוזה הבכירים לגבי התקופה שלאחר יום 29.03.17 – דינה להידחות.
48. מכאן נפנה לבחון את טענות התובע כנגד סבירות ומידתיות ההחלטות בדבר שכרו והתנאים הנלווים.
א(7) האם נפל פגם בהחלטת העירייה בדבר שכר התובע?