101. בנסיבות אלו עולה השאלה: האם סמכות העירייה לנייד עובדים ברשות המקומית, כפי עמדתו העקרונית של משרד הפנים, נשללת ממנה רק משום שהתובע הועבר למשרה הנוכחית עקב פסק דין משמעתי?
על שאלה זו אנו משיבים בשלילה.
102. בהקשר דומה, עמד בית הדין הארצי על היחס בין סמכות אחראי להעביר עובד ממקום למקום, בשירות המדינה, לבין העובדה כי ננקט כנגד העובד הליך משמעתי, בהינתן כי ביסוד הפעלת סמכות ההעברה וההליך המשמעתי עמד אותו מעשה. כך נקבע שם: "הסמכות להעביר עובד ממקום למקום מעוגנת בהוראות התקשי"ר...זוהי הסמכה מינהלית מפורשת המקנה לאחראי סמכות להעביר עובד ממקום למקום בשל צורכי השרות. אין כל הוראה השוללת סמכות זו או מגבילה אותה
--- סוף עמוד 40 ---
בשל הליך משמעתי הננקט בקשר לאותו מעשה העומד ביסוד ההחלטה."[28]. סבורים אנו כי עיקרון זה חל גם בענייננו, בפרט בהעדר התייחסות מצד הנתבעות.
103. משרד הפנים לא הצביע על הוראה השוללת את סמכות העירייה לשקול ניוד התובע למשרה ממנה הועבר – סמכות שעליה הצהיר בהנחיות הניוד. מעיון בהנחיות אלו, על פני הדברים, לא ניתן למצוא מניעה עקרונית להחלתן, בשים לב לכך שהמשרה בה מועסק התובע כיום היא משרה מקבילה למשרת מנהל אגף משאבי אנוש בדירוג-דרגה. הנה כי כן, לא מצאנו בעמדת משרד הפנים בתיק זה התייחסות להצדקה לסטייה זו מהנחיות הניוד.
104. אשר על כן, ובהתאם לעמדת משרד הפנים עצמו, יש לקבוע כי העירייה רשאית לפעול בהתאם להנחיות הניוד שהוציא משרד הפנים, ולשקול ניוד התובע למשרה ממנה הועבר, בהתאם לאותן הנחיות - וכך אנו קובעים.
כמו-כן, אנו קובעים כי העירייה מחויבת לשקול ניוד כאמור. זאת בין אם "בשל בקשת העובד", ובין אם "ביוזמת הרשות המקומית" – כאמור בהנחיות הניוד ובשים לב להצהרה שנרשמה בפסק הדין המשמעתי לפיה "העירייה אינה רוצה לוותר על עובד דוגמת המערער, ומבקשת להימנע מהעברתו של המערער מתפקידו, נוכח התמקצעותו בתחומו".
105. משאלו מסקנותינו, הרי שאנו מורים לעירייה, לשקול את שאלת ניוד העובד למשרת מנהל משאבי אנוש. ויודגש הרשות איננה מחויבת לנייד את התובע, ועליה לשקול האפשרות האמורה . זאת, בין אם לשיטתה לא מתקיימים התנאים שנקבעו בהנחיות, ובין אם היא סבורה שאין לכך מקום מסיבות ניהוליות-מקצועיות.
106. מוצאים אנו לנכון להעיר מספר הערות באשר לשיקול דעת העירייה בהחלטתה בעניינו של התובע, בשים לב לנסיבות המיוחדות של המקרה, ולרקע המשמעתי.