130. אשר להסתמכות התובע על ס"ע 29343-02-12 (חי') משה אלמוג – מדינת ישראל משרד החקלאות – אף לגביו יש לומר כי אין הנדון דומה לראייה. מבלי למצות, בעניין אלמוג מסקנתו העובדתית של בית הדין האזורי הייתה כי לאחר העברת העובד ליחידת הפיצו"ח הוא הוסיף "לבצע את אותה עבודה...ללא שוני בסדרי העבודה וללא שוני במהות העבודה שבוצעה על ידו בשנים עברו." (סעיף 25 לפסק הדין). דא עקא, שלא ניתן לקבוע קביעה זהה בענייננו. להשלמת התמונה נציין, כי המדינה ערערה על פסק הדין, וערעורה תלוי ועומד לפני בית הדין הארצי (ע"ע 49749-10-15).
--- סוף עמוד 48 ---
131. כללו של דבר: אנו דוחים את התביעה לרכב צמוד (סעיף 56.8 לכתב התביעה).
ה. התביעה להחזר הוצאות דלק
132. בכתב התביעה עתר התובע לצו עשה המורה לעירייה לשלם לו הוצאות דלק, בגין "התקופה בה נחסמה גישתו לדלקן", בסך של 1,800 ₪.
133. דיון והכרעה - בתצהירו התמצתה התייחסות התובע לתביעתו האמורה באלו המילים: "במקביל, גיליתי כי התקן הדלקן המותקן ברכב הצמוד הפסיק לפעול." העירייה טענה, כבר בכתב ההגנה כי התובע לא פירש מהו המקור הנורמטיבי בבסיס דרישה זו, ואף לא הציג ראיה בדבר הוצאות דלק אשר הושתו עליו. העד מטעם העירייה – מר בן-אבו – חזר על דברים אלו בתצהירו.[37]
גם בתום ההליך, ניתן לומר כי התובע לא פירט את המקור הנורמטיבי בבסיס תביעתו זו, לא פירט את הבסיס שמצדיק את הסכום שדרש, ולא הציג בדל ראיה לתמוך בתביעתו. זאת חרף טענות העירייה כבר בכתב ההגנה. בנסיבות אלו, לא נותר לנו אלא לדחות התביעה להחזר הוצאות דלק (סעיף 56.9 לכתב התביעה), וכך אנו מחליטים.
ו. סוגיית השימוע
ו(1) עמדות הצדדים
134. התובע טען כי הנתבעות הפרו את חובת השימוע כלפיו. העירייה הפרה את חובת השימוע בהעברתו מחוזה בכירים לעבודה לפי דירוג ודרגה, בלקיחת הרכב הצמוד שניתן לו, ובחסימת הדלקן. כמו-כן, הנתבעות הפרו את חובת השימוע כלפיו, בהפחתת מחצית ממשכורתו הפנסיונית.
135. העירייה טענה כי ניתנה לתובע, באמצעות בא-כוחו, זכות טיעון שלמה ומלאה, ביחס להנחיות היישום וכן באשר לדרישת העירייה להשבת הרכב הצמוד. אשר להנחיות היישום ויישומן - הכחישה העירייה את תוכן הפגישה שתיאר התובע,
--- סוף עמוד 49 ---
במשרדו של מנכ"ל העירייה, ביום 29.03.17. היא ציינה, כי באותה פגישה שהתקיימה, בשלהי מארס 2017, נמסר לתובע עותק של הנחיות היישום, וניתנה לו הזדמנות נאותה ומלאה להשמיע את דבריו ולשטוח את טענותיו ביחס לאמור בהן. התובע הודיע לנוכחים כי הוא יעביר את המסמך לבא-כוחו אשר ימסור "כתב הגנה מטעמו".[38] בהתאם לכך, שלח ב"כ התובע את מכתבו מיום 30.03.17, שלאחריו התקיימה חלופת מכתבים. כל אלו מלמדים כי לא נפגעה זכות הטיעון של התובע בקשר להנחיות היישום. אשר לרכב הצמוד - לשאלת בית הדין בדיון בבקשה לסעד זמני ציין ב"כ העירייה, כי נאמר לתובע שקיימת כוונה לקחת לו את הרכב והוא צריך להחזירו בתוך 48 שעות. גם בהקשר זה ביקש התובע לאפשר לו לדון בעניין עם עורך דינו, וביקש כי יידחה מועד מסירת הרכב בחודש, העירייה הסכימה לכך, ובהתאם פנה עורך דינו לעירייה.