136. משרד הפנים חזר על עמדתו לפיה הנחיותיו מיום 21.02.17 מהוות יישום פסק הדין בהליך המשמעתי, ולכן אינן מחייבות שימוע. שמיעת טענות התובע צריכה להיעשות על ידי המעסיק, ועליו לפעול בעניין זה בהתאם לדין.
ו(2) דיון והכרעה
137. לעמדתנו, לא יכול להיות ספק, כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של התובע - ההחלטה לבטל את החוזה, ההחלטה לשבצו במשרה ולקבוע את תנאי העסקתו על פי דירוג ודרגה, ההחלטה (היזומה) לגבי אפשרותו העתידית של התובע לחזור למשרה, והחלטה שלפיה על התובע להחזיר את הרכב הצמוד - הן החלטות מהותיות שהיה בהן כדי לפגוע פגיעה של ממש בתובע. לגבי מרביתן גם קיים "מרחב שכנוע" לא זניח. משכך, ומבלי להיכנס לניתוח המאפיינים של כל החלטה, לא יכול להיות ספק כי במיוחד נוכח מכלול הפגיעות בתובע והצטברותן - חלה חובה לשמוע את טיעוניו בטרם קבלת ההחלטות. בהקשר זה מקובלת עלינו טענת התובע בסיכומי התשובה מטעמו לפיה: "זכות הטיעון מקבלת משנה תוקף, בנסיבות בהן מתחוללים שינויים בעלי השלכות מרחיקות לכת בתנאי עבודתו של עובד או פגיעה בהם".
--- סוף עמוד 50 ---
138. אלא שלא כך נהגו הנתבעות. הנחיות היישום מצביעות על כך שהסוגיות הגלומות בהן בעניינו של התובע הוכרעו מראש, ורק אז זומן התובע להגיב להן, מבלי שניתנה לו שהות מתאימה. גם כאשר ניתנה לו האפשרות להגיב הוצגו בפניו החלטות גמורות, דבר שבא לידי ביטוי הן באופן שבו נוסחו הנחיות היישום, והן באמירות העירייה כי היא חייבת ליישם את הנחיותיו של משרד הפנים ככתבן וכלשונן באופן מידי. כך גם לגבי ההחלטה בעניין הרכב הצמוד, עליה העירייה הודיעה לתובע וביקשה ליישמה תוך 48 שעות. בכך נפגעה זכות הטיעון של התובע.
139. קשה להלום את גישת הנתבעות ביחס לחובת השימוע כפי שהיא מוצאת ביטוי בראיות מזמן אמת, ואף בכתבי הטענות שהונחו לפנינו. נתייחס למספר נקודות מבלי למצות:
א. ראשית, בהינתן עמדת משרד הפנים והעירייה כי ההחלטות שהתקבלו בעניינו של התובע מצויות בגדר סמכות הפיקוח של משרד הפנים, כך שהעירייה מחויבת ליישם החלטותיו (עמדה שלפחות חלקה נמצאה לא מדויקת) – הרי שהיה על משרד הפנים לשמוע את טענות התובע בטרם קיבל החלטתו המוגמרת בדמות הנחיות היישום. הכלל הוא כי "מי שמחליט הוא השומע; ומי ששומע הוא המחליט.".[39] אומנם כלל זה אינו מוחלט, ולעיתים ניתן לבצע שימוע באמצעות "גורם מתווך", אולם דיון בגבולות כלל זה חורג מן הצריך לפסק דין זה. לענייננו ניתן גם ללמוד מחובת השימוע החלה על הממונה על השכר באוצר, בבואו לבחון הסכם חורג, שביטוי פורמאלי לה קיים בסעיף 29א(א)(2) לחוק יסודות התקציב.