כו. ביום 30.04.17, הגיש התובע בבית הדין בקשה "לקבלת סעד ארעי וזמני של צו מניעה למניעת פגיעה בשכר ותנאי העסקה וסעדים נוספים".
כז. במסגרת הדיון שהתקיים בבקשה לסעד זמני, ביום 08.05.17, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה, בין היתר, הבקשה לסעד הזמני תאוחד עם התיק העיקרי, התובע יגיש כתב תביעה, הנתבעות תגשנה כתב הגנה, הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ולאחר מכן יסכמו טענותיהם – בהתאם ללוח הזמנים שנקבע שם. מכאן התביעה שלפנינו.
כח. בתחילת חודש מאי (03.05.17, או 04.05.17) החזיר התובע לעירייה את הרכב הצמוד.
3. תמצית טענות התובע -
א. התובע טען, כי הנחיות היישום ופעולות העירייה מתוקפן – הפגיעה בשכרו ובתנאים הנלווים - אינן כדין.
ב. אשר להחלטה בדבר פקיעת חוזה הבכירים - התובע טען כי משרד הפנים נעדר סמכות להורות על בטלות החוזה, כך שהתובע זכאי למלוא הזכויות בהתאם לחוזה הבכירים גם בתקופה בה הועבר ממשרתו. בהתאם הוא גם זכאי להפרשי שכר וזכויות סוציאליות, בעקבות שלילת זכויותיו.
ג. אשר להחלטה לפיה אין לו זכות לשוב למשרתו הקודמת – טען התובע כי בתום תקופת ריצוי "העונש" הוא זכאי לשוב למשרתו. לחילופין בלבד, ובהסכמתו, להתמנות לתפקיד מקביל במעמד ובתנאים. הוא הוסיף כי משרד הפנים נעדר סמכות להתערב בהחלטת העירייה להותיר את משרתו, כמנהל משאבי אנוש, פנויה עבורו לאיוש לאחר סיום תקופת ההעברה.
ד. התובע טען כי החלטות משרד הפנים לגביו נגועות בהפליה ובשיקולים זרים. במישור הסבירות, טען כי בהחלטותיו משרד הפנים לא לקח בחשבון את הפגיעה האישית והמשפחתית הקשה בו, כמו גם את הפגיעה בכבודו ובמעמדו, ואת זכותו להשתכר בכבוד.
--- סוף עמוד 7 ---
ה. התובע טען כי הוא זכאי לרכב צמוד, שכן מדובר בתנאי מתנאי העסקתו, והעירייה לא הייתה רשאית לשלול ממנו זכות זו.
ו. התובע הוסיף וטען כי בזיקה להחלטות האמורות בעניינו הפרו הנתבעות את חובת השימוע.
ז. על יסוד טענות אלו, עתר התובע לסעדים הבאים:
(1) צו הצהרתי קבוע לפיו החלטת משרד הפנים כי חוזה הבכירים עליו חתם אינו תקף – בטלה;
(2) צו הצהרתי קבוע לפיו אסור היה לעירייה לפגוע במשכורתו ובתנאי העסקתו, לרבות זכאותו לרכב צמוד, מבלי שערכה לו שימוע כמתחייב בדין.
(3) צו הצהרתי קבוע לפיו העירייה נדרשת לשלם לתובע את שכרו לפי חוזה הבכירים החל עליו.
(4) צו עשה המורה לעירייה לשלם לתובע הפרשי שכר בגין חודשים מרץ – מאי 2017, בגובה ההפרש בין שכר הבכירים ששולם לו (20,690.70 ₪) לבין שכרו לפי דירוג ודרגה (10,457.91 ₪), ובסך הכל 29,435 ₪. צו עשה המורה לעירייה לשלם לו שכר בכירים עבור חודש יוני 2017 ואילך, לרבות הפרשות סוציאליות מלאות. בתצהירו אף הרחיב התובע דרישתו תחת סעיף זה.