14. פסגות גם טוענת להיעדר נזק. לטענתה, המבקש עותר הן לנזק ממוני בגין שליחת הודעת סירוב לקבל דברי פרסומת והן לנזק לא ממוני בגין הטרדה, פגיעה באוטונומיה, עוגמת נפש והשחתת זמן. לטענת המשיבה שליחת הודעת הסירוב אינה כרוכה בתשלום ולכן לא נוצר נזק ממוני - אך במאמר מוסגר אומר כי המבקש לא עתר בסופו של יום לפיצוי בגין נזק זה במסגרת הסעדים בבקשת האישור ובסיכומיו. לעניין הנזק הלא ממוני טוענת המשיבה כי משערך המבקש את הקורס הרי שמימש את ההטבה ולפיכך בוודאי לא נגרם לו נזק, ובכל מקרה, טוענת המשיבה, לא הוכיח המבקש קיומו של נזק והסתפק אך בציון "סיסמאות"; עוד טוענת כי עסקינן בזוטי דברים.
דיון והכרעה
התנאים לאישור תובענה ייצוגית
15. סעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות מונים את התנאים לאישור תובענה ייצוגית. הצדדים אינם חלוקים ביחס להתקיימות סעיפים 3 ו-4 לחוק תובענות ייצוגיות ועל כן רלוונטית לענייננו בחינת סעיף 8(א) הקובע את התנאים לאישור תובענה כדלהלן:
"התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה"; "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין"; "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת..."; "קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב''.
16. התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה
אשר לתנאי שבכותרת המצוי בסעיף 8(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, מאחר שהוסכם בדיון שבפני כי השאלה היחידה במחלוקת היא פרשנות "דבר פרסומת" בסעיף 30א לחוק התקשורת הרי שנקודת המוצא לצורך תיק זה היא כי הצדדים אינם חלוקים אשר להתקיימות יתר הרכיבים של סעיף 30א לחוק התקשרות (קרי כי אין צורך להביא ראיות כי ההודעה נשוא בקשת האישור נשלחה במסרון על ידי פסגות לנמענים שונים שלא נתנו הסכמה מראש לכך). נותר אפוא לבחון האם המבקש הוכיח קיומה של קבוצה אליה שוגרו הודעות פרסומת מפסגות, וככל שתוכח קיומה של קבוצה כאמור, תבחן השאלה האם יש אפשרות סבירה שהשאלות שמעלה התובענה יוכרעו לטובת הקבוצה.
17. התשתית העובדתית הנבחנת לצורך אישור התובענה דנא כייצוגית
בבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדרש בית המשפט לבחון, באופן מקדמי בלבד, את סיכויי התובענה. מטרת שלב זה היא למנוע אישור של בקשות סרק. על כן נקבע כי המבקש נדרש להרים "נטל ראשוני, נטל שיש לתת לו משמעות, מבלי שיהיה כבד מנשוא" (רע"א 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת צפוי מתכות עמק זבולון בע"מ [פורסם בנבו] (11.04.2013)) כדי לצלוח "את חובתו לבסס בראיות לכאורה את עילת התביעה" (שם). עוד נקבע כי בית המשפט צריך להשתכנע בקיומה של עילה לכאורה שלא רק על פי האמור בכתב התביעה, אלא נדרשת קיומה של תשתית ראייתית מספקת המלמדת על סיכוי סביר כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה (רע"א 4474/97 טצת נ' זילברשץ, פ"ד נד(2) 577, 587-588 (2000)).