22. גם לעניין הנזקים הנגרמים כתוצאה מתופעה זו אמר בית המשפט העליון את דברו למשל בעניין חזני הנ"ל פרט בית המשפט את סוגי הדואר הנכללים ב'דואר זבל' ככוללים, בין השאר, תוכן שלעיתים הוא פוגעני או גורם למטרד מאחר שמגיע לנמען שאינו חפץ בו; וכן ציין כי דואר הזבל "משמש להפצת וירוסים באמצעות תכנים מניפולטיביים, מה שעלול להזיק למחשב הנמען ולהוביל לאובדן מידע יקר ערך; פגיעה בפרטיות של הנמען, שנעשה עימו התקשרות שהוא לא מעוניין בה; פגיעה ביעילות עסקים וכן העברת העלויות הכרוכות מן המפרסם אל הנמען וספקי התקשורת שכן, בין היתר, הפצת דואר זבל "כופה על הנמענים, בעל כורחם, לבצע פעולות רבות ותדירות של מיון דואר אלקטרוני...".
בראי מטרת החוק והנזקים שנועד למנוע, אבחן את הנסיבות הרלוונטיות להליך דנא.
23. האם ההודעה מהווה "דבר פרסומת"?
הצדדים הכבירו במילים ובטענות אודות פרשנות המונח "דבר פרסומת" בחוק התקשורת. כל אחד מבעלי הדין נסמך על לשון החוק, על התכלית ועל נסיבות חקיקתו והגם שכך הגיע כל אחד מהם למסקנה אחרת. בעוד שהמבקש טוען שדי בכך שההודעה ועמוד הנחיתה כוללים את ה"לוגו" פסגות והמשפט המזוהה עמה כדי לקבוע כי מדובר ב"דבר פרסומת", ולמצער זו המסקנה כשעמוד הנחיתה הוא עמוד מתוך אתר האינטרנט של פסגות הכולל פרסומות כמו גם תוכן שיווקי נרחב והנמען מופנה לעיין באלה בסיום ה"קורס" הפיננסי, הרי מנגד טוענת פסגות כי ההודעה ועמוד הנחיתה אינם כוללים באופן ישיר עידוד להוצאת כספים, ומשכך לא מדובר ב"דבר פרסומת" כהגדרתו בחוק. ראיתי לציין כי מהחומר עולה שאין מחלוקת בין הצדדים כי עמוד הנחיתה, בנוסף או חלף לשון ההודעה עצמה, הוא חלק מהפרסום נשוא הבדיקה (לדוגמה ראו פרוטוקול הדיון מיום 15.3.16, עמ' 2 ש' 17-18) וכי המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלה האם יתר אתר האינטרנט של פסגות, שעמוד הנחיתה מהווה רק עמוד אחד מתוכו כאמור, נכלל בגדר ה'בדיקה' הזו.
24. וזוהי הגדרת "דבר פרסומת" בסעיף 30א(א) לחוק התקשורת:
"מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת וכן מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;"
השאלה הרלוונטית היא האם מטרת ההודעה (גם כשהיא מכוונת לעמוד הנחיתה) היא "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת..."; השתכנעתי, בודאי עת מדובר בשלב זה של ההליך, כי יש אפשרות סבירה שיוכרע כי ההודעה מהווה "דבר פרסומת" כהגדרתו לעיל.