25. מסקנתי זו אינה עומדת בניגוד לכך שאינני בדעת המבקש כי הדין אוסר שליחת כל הודעה הכוללת שם של חברה מסחרית, ולדוגמה, כפי שציינה פסגות נראה כי אם היתה משגרת לכל לקוחותיה הודעה שלשונה היא "פסגות מאחלת חג שמח" קודם לחג האביב למשל, הרי אין משלוח כזה של הודעה אסור על פי חוק גם אם אני סבורה כי הודעה מן הסוג האמור יכולה להוות מטרד לחלק מלקוחותיה והם אינם מעוניינים לקבלה. שכן, האיסור על פי דין יחול רק כשמטרת ההודעה היא לעודד הוצאת כספים.
26. לשאלה האם, כטענת פסגות, המטרה של עידוד הוצאת כספים צריכה להיות המטרה הישירה והדומיננטית של הפרסום? אשיב בשלילה. הפרשנות שיש ליתן למשמעות המילים "לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת..." היא לרבות עידוד להוצאת כספים בדרך עקיפה שאינה נובעת באופן ישיר מהמסר הפרסומי. לאמור, "חוק הספאם" לא נועד להתמודד רק עם תופעה בה נשלחות הודעות במסגרתן מוצע לנמען לרכוש דבר מה, אלא נועד לחול גם על מקרים בהם ניתן להבין בסבירות גבוהה מלשון ההודעה, מתוכנה, מההצעות שבמסגרתה והקישורים הנכללים בה, כי המסר נועד להביא לכך שהנמען יחשף לשירותים או למוצרים שמציע שולח ההודעה באופן שיכול להוביל את הנמען להוצאת כספים אצל המפרסם.
ודוק. כאשר מפרסם סולל דרכו למרחב האישי של נמען ללא הסכמתו (בין אם בהודעה לטלפון הנייד או לדואר האלקטרוני או אחר) הרי שעל מנת שלא יִמָצֵא בגדרי האיסור בחוק חייב המסר להיות "נקי" לחלוטין וחף מכל קישור או הֶקְשֵר ולא להציג לנמען, בשום שלב שהוא, שירותים או מוצרים לרכישה, וגם כי הנמען לא "ייתקל בטעות" באותם שירותים או מוצרים.
אני סבורה כי פועל יוצא של האמור הוא כי חברות מסחריות ומפרסמים בכלל, לא יטרחו להשקיע ולהוציא תחת ידם את אותם מסרים "סתם" ותופעת "דואר הזבל" המשני – שאינו כולל לכאורה דבר פרסומת – תמוגר או למצער תפחת באופן משמעותי.
כך או כך, מפרסמים אינם יכולים לצאת ידי חובה באמצעות "משיכה" של נמענים לאזור המסחר שלהם באמצעים שנראים לכאורה תמימים כדוגמת הצעת הטבה לנמען, ובכלל זה גם מתן מידע אינפורמטיבי שלדעת המפרסם חשוב לנמען. שלא כעמדת פסגות שנזכרה לעיל, דעתי היא אפוא כי "חוק הספאם" נועד למנוע גם מסרים בהם קיים אינטרס מסחרי עקיף.
27. מסקנה זו נלמדת הן מלשון סעיף 30א לחוק התקשורת, הן מתכליתו והן מפסיקת בין המשפט העליון בעניין מגה. כך, לשון החוק לא הגבילה את המונח "עידוד"; המחוקק לא קבע כי העידוד להוצאת כספים צריך להיות באופן ישיר, בדיוק כפי שלא מצא להגביל את הגדרת המונח "דבר פרסומת" רק למסר הכולל במסגרתו הצעה לרכישת מוצרים או שירותים. לדידי, המונח "עידוד...בכל דרך אחרת" הינו "להביא לכדי" או "התנעה" או "מתן דחיפה" לנמען לכיוון הוצאת כספים אצל המפרסם כתוצאה מקבלת המסר, לעומת, לדוגמה, נוסח הדירקטיבה האירופית, אותו הביאה המשיבה, שבה נדרש יסוד התמורה הישירה - "for the purposes of direct marketing".