29. מן הדברים והמסמכים הרבים, שמקצתם נזכרו לעיל, עולה איפוא, כי לא זו בלבד שהנתבעת אינה בעלת מניות בנתבעות 2-1, אף טענת התובעת כי הנתבעת היתה הרוח החיה מאחורי העסק ושימשה, למעשה, כבעלת המניות המהותית, ניהלה את הסעק ונהגה בו מנהג בעלים, לא הוכחה כלל.
30. מן המסמכים שהגישה הנתבעת לבית המשפט לעניני משפחה לאחר שהבנק הורה לה ולילדיה לפנות את דירת המגורים בה חיו עם זוהר, בשל חובות החברה לבנק, מצטיירת תמונה דומה לתמונה שביקשה הנתבעת להציג בפנינו, כלומר: כי זוהר הוא שניהל את העסק בצוותא חדא עם התובעת, ולנתבעת לא היתה כל ידיעה כי העסק נמצא בקריסה, כי נלקחו הלוואות לשמן מושכנה דירת המגורים בה התגוררה עם זוהר וילדיהם המשותפים, דירה שכלל לא היתה רשומה על שמה דבר שאיפשר מתן הלוואות ומישכון הדירה בחתימתו של זוהר בלבד.
"התובעת הינה כירוגרפית (כך במקור – י.ז.ג) ומורה למחול במקצוע. מאז נישואיה לבעל עובדת התובעת לפרקים בחברה ובעיקר כמי שאמונה
--- סוף עמוד 10 ---
ואחראית על גידול הילדים וניהול משק הבית. הבעל אחראי על כל הנושאים הכספיים בבית, ובמסגרת זו טיפל בכל ענין הנוגע לשכירות ורכישת נכסים, לפעילות החברה ולפרנסת המשפחה העיקרית.
הבעל (הנתבע 1) הינו הבעלים והמנהל היחידי של החברה, וכפי שהסתבר ממש בימים אילו לתובעת (עקב גילוי לב של הבעל כפי שיפורט להלן), אותה החברה לקחה, במספר הזדמנויות, הלוואות עסקיות מהבנק בערבותו של הבעל, שבגינן, כך הסתבר לתובעת לאחרונה, רשם הנבק ביום 31/10/1999 משכנתא ללא הגבלה בסכום על זכויותיו של הבעל בדירה (שרשומה על שמו)".
(ר' נספח "ה" לבקשה)
31. אין זאת אלא, שבקשתה של התובעת לראות בנתבעת כמי שאחראית כלפיה על החובות הנטענים ובכלל זה אי תשלום שכר מינימום, אי תשלום דמי הבראה, חופשה, החזר הוצאות נסיעה ועוד, אין לה כל בסיס משפטי. כב' השופט, פרופ' עופר גרוסקופף (כתוארו דאז) כתב בענין זה:
"מבחינה משפטית, בעל שליטה בקבוצת חברות אינו נושא באחריות אישית לחובות של התאגידים המרכיבים את הקבוצה, וחברה-אם אינה נושאת באחריות להתחייבויות של חברה-בת. עניין זה ידוע לכל. העובדה שמבחינה חברתית, ערכית או מוסרית יתכן שיש ציפייה כי בעלי השליטה 'יעמדו מאחורי החברה' אינה מולידה חובה משפטית לעשות כן".
(הדגשה שלי – י.ז.ג)
(תא (מרכז) 7707-07-10 חד מוליכי תבל בע"מ נ' הארגז תעשיות בע"מ [פורסם בנבו] (2013))