"באחת הפרשות קבע בית הדין הארצי לעבודה כי מעביד אינו רשאי להעביר את עובדיו ממסגרת משפטית אחת לשנייה כאילו היה "אבן על לוח המשחק", כי ניהול עסק באופן שהעובד מועבר שלא מדעת או בניגוד לרצונו בין גופים שונים לפי רצון המעסיק אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת עליו, וכי "כאשר נסיבות המקרה מעידות על שימוש לרעה באישיותן המשפטית של החברות ובהתנהגות בלתי הוגנת כלפי העובדה, ההגנה עליו באמצעות הרמת מסך ההתאגדות מתבקשת מאליה" (ע"ע (ארצי) 1452/04 אביר נ' חוסיין [פורסם בנבו] (22.5.2006); בר-מור בעמ' 361). מקרים נוספים בהם מצא בית הדין הארצי הצדקה להרים את מסך ההתאגדות היו כאשר העובד הועסק בחברה משפחתית; כאשר נמצא שהחברה המעסיקה רוקנה באופן מכוון מנכסיה ולא שולם שכר לעובדים; וכאשר נמצא שמדובר ב"אשכול חברות" שבו החברות הן למעשה "מעסיקים במשותף".
(בג"ץ 132/15 ר-צ פלסט בע"מ – איפראימוב פאולינה [פורסם בנבו] (2017))
24. בבואי ליישם את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה ובית המשפט העליון בעניננו, אני סבורה, כי עובדות כתב אינן מקימות לתובעת, על פני הדברים, עילה להרמת מסך ההתאגדות כלפי הנתבעת. אסביר.
25. הנתבעת כלל אינה בעלת מניות או דירקטורית בנתבעות 2-1. דו"ח רשם החברות של הנתבעת 1 מעלה כי זוהר הוא בעל המניות והדירקטור היחיד (ר' נספח "ב" לבקשה) ומר אהרון אור, ככל הנראה בנה של הנתבעת, הוא הדירקטור ובעל המניות היחיד בנתבעת 2 (ר' נספח "ג" לבקשה).
26. הנתבעת צרפה לתשובתה עשרות רבות של מסמכים אלא, שלא מצאתי להתייחס לכולם. התובעת הגדירה בכתב התביעה את תפקידה כמנהלת משרד. משכך,
--- סוף עמוד 9 ---
הפקדתן של המחאות וסכומים במזומן בחשבון הנתבעות 2-1 על ידי התובעת אינה מעוררת תמיהות משלכאורה זהו תפקידה של מנהלת המשרד.
27. הנתבעת אף הציגה מסמכים בהם זויפה, לכאורה, חתימתה על ידי התובעת (ר' סעיף 2ז' לתשובה: מסמך טו') אלא, שלא לי לקבוע, האם חתימתו של מאן דהוא היא אכן חתימתו האותנטית או שמא חתימה שזויפה ועל ידי מי זויפה. טענה זו על הנתבעת להוכיח ולא ניתן לקבלה בשלב זה.
28. אף שאמרתי דברים אלה בסעיפים 27-26 לעיל, מן המסמכים שצורפו מצטיירת תמונה אחת והיא, כי התובעת, בין מכח תפקידה כמנהלת משרד ובין מטעמים אחרים, ייצגה את הנתבעות 2-1 כלפי כולי עלמא ואף התנהלה בשמן של הנתבעות 2-1. כך, למשל, בקשות לביטולי עיסקה שנשלחו ל"ישראכרט" ונחתמו על ידה, דיווחי נוכחות נשלחו אל התובעת על ידי מורה בסטודיו לצורך אישורה וביצוע התשלום (ר' נספח כז'), גורמים חיצוניים התקשרו עימה בדרישה לקבלת חשבונית, נערכו אליה פניות על ידי עובדת לקבלת אישור העסקה ועוד (ר' נספחים כה'-כו' לתשובה).