42. עם זאת יש לזכור כי על פי ההלכה הפסוקה שתוארה לעיל, גם כאשר מדובר בחברת מעטים, ניתן להתעלם ממסך ההתאגדות ולבדוק את מיהות בעלי העניין בה ואת טיב עניינם בה, וזאת כדי להבין את הנימוקים שהביאו את כל אחד מבעלי המניות להגיש הליך לפי סעיף 191 לחוק החברות, ובהתאמה לקבוע את הסעד המתאים בהתאם למהות החברה. כך לא בכל מקרה כאשר מדובר בחברת מעטים ייקבע כי היעדר אמון בין בעלי המניות מחייב פירוק החברה בדרך של מכירת מניותיה ברכישה כפויה כמבוקש בתיק זה.
ראו לעניין זה פסק דין שטיבל ו-אדרי שהוזכרו לעיל.
43. חברת רוזנפלד כמתואר לעיל הוקמה כחברה שבה בעל מניות הרוב פעל באופן בלעדי בה, והיה בעל השליטה, וקיבל את ההחלטות הרלוונטיות. כאמור קודם לכן היה זה צבי ז"ל, ולאחר מותו נכנס בנעליו אהד, זאת ללא עוררין ומבלי שתושמע לעניין זה השגה או הצעה לבצע שינוי באופן התנהלות החברה. צבי ולאחריו אהד הקפידו שלא להשמיט מידיהם את רסן השליטה בחברה, הם לא התייעצו בהכרח עם כלל בעלי המניות בכל הנוגע להחלטות מהותיות כלכליות שהתקבלו בחברה. אין מחלוקת כי רצונו של צבי ז"ל, אשר הוריש חלק ממניותיו למבקשים, היה להותיר ניהול החברה באותו אופן בידיו של אהד, ולשם כך זה הוריש לו את מרבית המניות בחברה. משכך אין להסתפק בעובדה שהמבקשים הפכו לבעלי מניות מכח ירושתם שאת מר צבי ז"ל, ובכך הפכו להיות שותפים זוטרים לאהד, בחברה משפחתית שהיא חברת מעטים, אלא יש להמשיך לשאול כיצד הגיעו המניות לידי המבקשים, מה הפעילות שעשו עקב הפיכתם לבעלי מניות בחברה, מה היתה כוונת אביהם שהוריש להם מניות אלה לגביהם, האם הוא התכוון להכפיף את יכולת הניהול הבלעדית של אהד לקבלת הסכמה מהם בכל החלטה. אני סבורה כי בדיקת נסיבות העניין כפי שהוכחו בפניי מחייבת מסקנה שמלכתחילה לא היתה כוונה לצבי ז"ל להפוך את המבקשים בדרך של ירושה למנהלים בחברה, ולא היה בכוונתו להמעיט ביכולתו של אהד להמשיך ולנהלה באותו אופן בלעדי שזו נוהלה בימיו של צבי ז"ל. ראיה לכך היא העובדה כי החברה המשיכה לפעול תחת שרביטו הבלעדי של אהד במשך שנתיים ממותו של צבי, ועד שנרשמו המניות על שם המבקשים מכח ירושה, וזאת לאחר שהסתיים ניהול העזבון וסולקה תביעתה של בת זוגו האחרונה של צבי, גב' גל. אני סבורה כי החברה היתה חברת מעטים הנמצאת בשליטה גמורה קודם של צבי ז"ל ולאחר מכן של אהד, ובשל כך יש לפרש את כוונת המוריש מר צבי ז"ל ככוונה להותיר סמכות יחיד לאהד הכוללת גם סמכות לקבל החלטות, למנות את מרבית המנהלים, ולפעול בחברה באופן שזו פעלה קודם לכן באופן שמרני, שיאפשר הרחבת עסקי הספנות והותרת החברה במצב בו תוכל להתחרות ולהצליח בתחום הספנות גם לאור המצב הקשה שבו תחום זה שרוי.