18. כך נטען כי אהד ביקש בהודעה שנשלחה ביום 29.3.16 לבעלי המניות לכנס אסיפה כללית מיוחדת שתאשר תיקון תזכיר ותקנון החברה באופן בלתי חוקי. זאת כדי לשנות את מבנה הדירקטוריון ואת זכותם של בעלי מניות המחזיקים ביחד 20% מהון המניות של החברה למנות דירקטור אחד מטעמם. השינוי שהוצע היה למחוק את סעיף 4 (ב) 2 לתזכיר החברה, ואת סעיף 6 (ב) 2 לתקנון החברה ואת סעיף 59 לתקנון החברה. בהתאמה הוצע להוסיף סעיף חדש (59) לתקנון החברה ובו יאמר כי כל 5 הדירקטורים של חברת רוזנפלד ימונו על ידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב קולות.
19. חרף התנגדות בעלי מניות המיעוט התקיימה ביום 6.4.16 אסיפת בעלי מניות בה השתתף עורך דין ג'ון הריס כמיופה כוח של המבקשים. זה טען באסיפה כי תיקון התזכיר והתקנון המבוקשים אינו חוקי משום שהוא יכול להתקבל רק ברוב מיוחד של מחזיקי 75% מהון המניות בחברת רוזנפלד שאיננו בנמצא, והכל בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק החברות. נטען, כי בעלי מניות הרוב באסיפה אהד וזרי התעלמו מההסברים שקיבלו מעו"ד גון הריס, ובחרו בכל זאת להעלות את הצעתם לתיקון התזכיר והתקנון להצבעה וההצעה התקבלה ברוב קולות רגיל. לטענת המבקשים פעולה זו של שינוי התקנון והתזכיר מהווה נדבך נוסף בקיפוח זכויות המיעוט.
20. לסיכום, טענו המבקשים כי כבעלי מניות מיעוט בחברת רוזנפלד קופחו זכויותיהם בכל הנוגע לקבלת מידע, מינוי דירקטורים וקבלת דיווידנד והכל בשל התנהלות בעלי התפקיד בחברה ובעלי מניות הרוב. נטען כי בשל כך לא נותרה למבקשים ברירה אלא להגיש עתירתם כדי להביא להסרת הקיפוח.
21. עוד נטען על ידי המבקשים כי הסעד הנכון היחידי שיש להשיתו למבקשים בגין העוולות שתוארו המהוות קיפוח המיעוט הוא רכישה כפויה של מניות המבקשים על ידי המשיבים או על ידי מי מהם כאשר השווי יקבע עפ"י האמור בחוות דעת מומחה שכבר ניתנה לבקשתם על ידי מומחה אותו הם בחרו.
טענות המשיבים
22. המשיבים טענו בתשובתם המפורטת כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב המבקשים בתשלום הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ומע"מ. המשיבים הדגישו בתשובתם כי המבקשים מעולם לא נטלו חלק פעיל בניהול חברת רוזנפלד, לא הביעו עניין בה, בניהולה, בהצלחתה, בעובדיה ובעסקיה והסכסוך נעוץ במטרת המבקשים היחידה שהיא למקסם כספית את התמורה שלדעתם יש לשלם להם במזומן עבור המניות אותן ירשו וזאת במהירות האפשרית ומבלי להתחשב בטובת החברה. נטען, כי במקרה דנן מדובר בניסיון נואש של המיעוט לעשוק את הרוב השוקד ועמל על ניהול החברה, ניווטה במים סוערים ועושה כל מאמץ כדי להביא לשגשוגה והצלחתה. נטען, כי הגשת ההליך המשפטי הינו עוד ניסיון להלך אימים על המשיבים והכל מבלי למצות ניסיונות הכרחיים הנובעים מטיב החברה ומהותה, להגיע להסכמות ולסיים הסכסוך בדרכי שלום.