45. בחינת כל הנסיבות מלמדת כי לא הוכח שהתקבלה החלטה גורפת המונעת חלוקת דיווידנדים בחברה לעד. מטיעוני המשיבים כמו גם מעדות חלקם בפניי עולה שהגשת התביעה היתה מוקדמת, ובפועל הוגשה מספר חודשים מועט לאחר שהפכו המבקשים בעלי מניות ועוד בטרם הסתיימה שנת הכספים הרלוונטית. המשיבים הבהירו בתשובתם ובעדותם כי עובר לאסיפת המניות ביום 24.2.16 לא התקבלה אצלם החלטה שלא לאפשר באופן גורף חלוקת דיווידנדים, והם היו נכונים לשקול עניין זה לכשיתקבלו כל הנתונים הרלוונטיים ( עמ' 5, ש' 22 לפרוטוקול ישיבת יום 9.7.17). משכך אין מניעה גם מצד המשיבים כי תינתן החלטה אשר תאפשר בסייגים מסוימים חלוקת דיווידנדים, ובאופן זה ניתן יהיה להסיר קיפוח נטען מבלי שיהיה צורך להעניק את הסעד הקיצוני הנדרש על ידי המבקשים בתביעה זו, ומבלי שיהיה צורך לקבוע קיומו של קיפוח.
המשיבים הסבירו כי במרבית שנותיה של החברה לא היה נוהג לחלק דיווידנדים ואלו חולקו רק ב-10% משנות חייה של החברה וגם זאת בשל דרישות כספיות שהעלתה בת זוגו האחרונה של מר צבי ז"ל, שבהן לא יכול היה לעמוד אלא בדרך של חלוקת דיווידנדים. מנגד אין מחלוקת כי חברת GREEN , שלחברה 50% ממניותיה, מחלקת מדי שנה דיווידנדים ובכך מעשירה את קופתה של החברה. כמו כן אין מחלוקת כי בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט מר אורן לידר קיימים נכסים עודפים לחברה. אמנם המומחה הבהיר כי נכסים עודפים אינם בהכרח נכסים פנויים לחלוקה ולא סתר בהכרח את סבירות המדיניות השמרנית שבחרו לנקוט המשיבים אשר חייבה הותרת הנכסים העודפים בקופת החברה כדי שזו תהיה ערוכה לימים רעים אם אלו יבואו, או להשקעות עתידיות נדרשות, ואולם זה כן היה נכון לתת חוות דעת באשר ליכולת לחלק דיווידנדים גם במצבה של החברה כיום אם בית המשפט יסבור שיש מקום להשלים את חוות דעתו לעניין זה.
46. משסברתי כי החלטה גורפת שלא לחלק דיווידנדים מהווה פגיעה בציפייה לגיטימית של בעלי מניות המיעוט, דבר שיכול לעלות כדי קיפוח אם לא יינתן לו הסבר מתאים, ומשקיימת קביעה של מומחה מטעמי שלא נסתרה שאכן בידי החברה נכסים עודפים וכן ניתן להעניק חוות דעת משלימה באשר לשאלה אם ניתן לחלק דיווידנדים במצבה של החברה כיום, אני סבורה כי ניתן להעניק למבקשים סעד אשר יסיר את הקיפוח הנטען על ידם, ואולם זאת בדרך קיצונית פחות מהסעד המבוקש על ידם של מכירה כפויה של מניות. אשוב ואבהיר כי קביעה זו אינה קביעה ערכית באשר לתקינות מעשיהם של המבקשים או של המשיבים, שהרי שאלת הקיפוח נבחנת על פי מבחן התוצאה ולא על פי מבחן כוונות בעל מניות שנטען לגביו שמעשיו מקפחים. אינני סבורה שנפל פגם במעשי המשיבים או מי מהם ובבחירתם לנהל מדיניות שמרנית שמחייבת הותרת כל הנכסים הפנויים בקופת החברה. מנגד זכאים המבקשים לטעון כי לעת הזו הם זקוקים למזומנים ויש להורות על חלוקת דיווידנדים, אם הדבר אפשרי, זאת בדיוק כפי שנעשה על פי הוראות מר צבי ז"ל, בארבע שנים אחרונות לפני מותו כשהוא היה זקוק למזומנים. אני סבורה אם כן כי יהיה זה נכון לשקול לאחר קבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחה, מר אורן לידר, אפשרות חלוקת דיווידנדים ובאיזו תדירות.
47. אשר על כן, אני סבורה כי יהיה זה נכון לשוב ולבדוק על פי מסד הנתונים שקבע מומחה בית המשפט האם יש מקום לאפשר חלוקת דיווידנדים לבעלי המניות ובאיזה תכיפות, תוך שמירה על ניהול סביר של החברה בהתאם לרוח השמרנית בה היא מנוהלת והותרת עתודות כספיות מספיקות להמשך ניהולה התקין.
לשם כך אני סבורה שיש מקום לקבל חוות דעת משלימה מטעם מומחה בית המשפט לעניין זה, ולאחר קבלת חוות דעתו לעניין זה ומתן אפשרות לצדדים לשאול שאלות הבהרה תינתן החלטה משלימה לעניין חלוקת דיווידנדים. אינני סבורה בשלב זה כי ניהול החברה עד כה והמדיניות שבשלב זה אין לחלק דיווידנדים, והכל עד לקבלת החלטה אחרת, בשלב זה של ניהול החברה הינה החלטה מקפחת המחייבת פירוק החברה או מתן הסעד המבוקש של מכירה כפויה של מניות החברה. אני סבורה שבהתחשב בעובדה כי הצדדים החלו להיות בעלי מניות משותפים בחברה רק בחודש 1/2016 - יש מקום לאפשר לחברה להתנהל במתכונתה הנוכחית למשך תקופה נוספת במהלכה ייבחן שוב אופן ניהול החברה, והכל בכפוף לקבלת חוות דעת משלימה מטעם המומחה בשאלות האם יש מקום להורות על חלוקת דיווידנדים, ואם כן באיזו תדירות, מעבר לכך אין מקום למתן הוראה נוספת לעניין זה.
טענות לעניין קבלת מידע
48. לא מצאתי ממש בטענות המבקשים בכל הנוגע להסתרת מידע נדרש על ידי המשיבים במועדים הרלוונטיים להליך זה, או למניעת מידע מבוקש.
אין מחלוקת כי על פי חוק החברות קיימת לבעל מניות ולדירקטור בחברה זכות לקבל לידיהם מסמכים של החברה, ואולם זכותו של בעל מניות לעיון במסמכי החברה בחברה פרטית היא זכות מוגבלת לחומרים נדרשים לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר היום של האסיפה הכללית. גם לגבי דירקטור הזכות לבדוק מסמכי החברה רישומיה ולקבל העתקים מהם ולבדוק פנקסי החברה קיימת, רק ככל שהדבר דרוש לקיום חובותיו כדירקטור. גם בשל כך על דירקטור בחברה חלות חובות מוגברות שלצורך מילויים הוא זכאי להיות חשוף למסמכי החברה. עיננו הרואות גם זכות הדירקטור לעיין במסמכי החברה אינה מוחלטת, ולחברה יש זכות להגביל עיון שכזה אם סברה שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שהדבר עלול לפגוע בטובת החברה.
ראו לעניין זה:
ה"פ 66750-06-16 הנ"ל פסק דין בן ארי.
49. במקרה דנן המבקשים ביקשו לראשונה לעיין במסמכי החברה ולקבל מידע אודותיה עוד בטרם היו בעלי מניותיה. בקשה זו הושמעה על ידם זמן קצר לאחר מות מרדכי ז"ל, וכשהם רק מי שמיועדים להיות בעלי מניות אך טרם קיבלו לידיהם את המניות. זאת משום שטרם הושלם הליך חלוקת העיזבון. בקשת המידע נעשתה ללא קשר לקיום אסיפת בעלי מניות. מלכתחילה הושמעה הבקשה כדי לאפשר קבלת מידע לצורך עריכת חוות דעת מומחה באשר לשווי המניות שעתידים המבקשים לרשת. משבקשת המידע לא נועדה לצורך תרומה ממשית לניהול ענייניה של החברה, וגם לא נועדה לצורך גיבוש עמדה באשר לנושא שעתיד להיות נדון באסיפת בעלי מניות. משכך אני סבורה כי יש ממש בטענות בא כח המשיבים באשר לסיכון שהיה טמון בהיענות גורפת לבקשה להמצאת מידע, ובאשר לזכות החברה והדירקטורים שבה למנוע העברת מידע אשר יכול לפגוע בעסקי החברה, בעבודתה, ובמטרותיה להתפתח בענף הספנות. במיוחד נכון הדבר במועד בו הושמעה הבקשה.
לא מצאתי בטיעוני ב"כ המבקשים כמו גם בעדותם הסבר לצורך בגילוי גורף של מסמכים כמבוקש על ידם בבקשתם. זאת גם בהתחשב בעובדה כי במהלך ניהול ההליך הושגו הסכמות אשר אפשרו הגשת חוות דעת מומחים מטעם המבקשים בנוגע לשווי נכסי החברה ובנוגע לאופן התנהלותה, וכן הושגה הסכמה לקבלת חוות דעת מומחה שלצורך הכנתה נחשף המומחה לכל המסמכים המבוקשים, כולל מסמכים שהמשיבים טענו שגילויים יפגע בעסקי החברה.
במצב עניינים זה איני סבורה כי הטענה לפיה לא גולו מסמכים רלוונטיים שלבעל מניות מיעוט זכות לעיין בהם הוכחה, ואינני סבורה שטענות המבקשים לעניין זה, כפי שהועלו בבקשה שהוגשה, עולות כדי קיפוח.
עוד אני סבורה כי מכיוון שבמהלך ההליך הושגו הסכמות, גולה מידע וניתנו חוות דעת, שוב אין צורך במתן הוראות נוספות כמבוקש בפתיח לבקשה.
50. אציין עוד כי הטענות כי פניות לקבלת מידע לא נענו התבססו על עדותו היחידה של המבקש מס' 1, ונסתרו בעדויות המשיבים. כמו כן לא נסתרה הטענה כי דרישה לקבלת מידע, אם בכלל, הושמעה על ידי בעלי המניות עוד בטרם הפכו אלה בעלי המניות, זמן קצר לאחר מותו של מר צבי ורד ז"ל בשנת 2014. העובדה כי נעשתה פנייה של המבקשים למומחה מטעמם להעריך שווי פוטנציאלי של מניות אשר עתידים הם לרשת לכשתושלם מלאכת ניהול העזבון וחלוקתו, אינה מחייבת היענות מיידית לדרישת אותו מומחה לקבלת מידע, כאשר מדובר בחברה משפחתית אשר אופן ניהולה עד מועד הפנייה היה ניהול שמרני על ידי בעל שליטה יחיד, תוך שמירה קפדנית של סודיות ענייני החברה בין בעלי המניות העובדים בה. אינני סבורה כי סירוב לפנייה לקבלת מידע על ידי מומחה מטעם בעלי מניות פוטנציאליים שטרם הפכו להיות בעלי מניות מהווה הצדקה מספקת לקביעה כי כבר בשנת 2014 החל קיפוח בעלי המניות בכל הנוגע לקבלת מידע.
51. אשר לפניות לקבלת מידע החל משנת 2016 עת הסתיימה מלאכת חלוקת עזבונו של מר צבי ורד ז"ל, אני סבורה כי העובדות שהובאו בפניי אין די בהן כדי לקבוע שהמבקשים הרימו נטל ההוכחה הכבד המוטל עליהם להוכיח קיפוח הנובע מהסתרת מידע מפניהם. במהלך ניהול ההליכים בתיק זה הובא מידע רלוונטי למבקשים, לבאי כוחם ולמומחה מטעמם. שוכנעתי כי במועד קרוב לאחר שהפכו המבקשים בעלי מניות התקיימה אסיפת בעלי מניות במסגרתה נשאלו שאלות רלוונטיות וניתן מענה להן, וכך גם נעשה באסיפת המניות הנוספת שהתקיימה במהלך ניהול ההליכים, הגם שזו קוימה לאחר שהוגשה בקשה בעניין לתיק בית המשפט.
אני סבורה כי אכן זכאים המבקשים למידע רלוונטי וזאת מכח היותם בעלי מניות. אני סבורה כי יהיה זה נכון להעניק מידע כזה במסגרת אסיפות בעלי מניות שתתקיים אחת לשנה לפחות, והתרשמתי כי נכונות לעשות כן מצד כל הצדדים לעניין. נכונות זו תואמת גם הנכונות ממילא לאפשר למבקשים למנות את רואה החשבון אלי ליכטר מטעמם.
52. אני סבורה כי טענות לעניין הסתרת מידע ניתן לפתור בהקמת מנגנון שיורה על כינוס אסיפת בעלי מניות ויאפשר מינוי דירקטור מטעם המבקשים, כאשר קיימת הסכמה לכך על ידי שני הצדדים. אכן לבעל מניות מיעוט זכות לקבל מידע באשר לאופן התנהלות החברה, ופגיעה בה מהווה קיפוח. במקרה דנן לא הוכח כי קיים מנגנון הסתרת מידע מתמשך. במהלך ניהול ההליך גולה מידע רלוונטי ובשל כך אין צורך בהענקת הסעד המבוקש, למעט הסדרת מנגנון של גילוי מידע נדרש כל אימת שיתבקש, והקמת מנגנון להסדרת מחלוקת אם תתגלע בין בעלי המניות.
53. שקלתי בקשת המבקשים בסעיפים ד', ה', ו', ז' בנוגע לקבלת מידע ואני סבורה כי המבוקש בסעיפים אלה גורף מדי. יש ממש בטענות ב"כ המשיבים כי ראוי שמידע עסקי רלוונטי יישמר בסודיות ולא יופץ לכל דורש. משהושגה הסכמה במקרה דנן כי המידע הרלוונטי כן יועבר למומחה בית המשפט ומשזה עיין במידע הרלוונטי ונתן חוות דעתו, אני סבורה כי די בכך ואין צורך במתן צו נוסף. זאת בכפוף לקביעת מנגנון לכינוס אסיפת בעלי מניות אחת לשנה ופתרון בעיית מינוי דירקטור מטעם המבקשים.
54. דעתי זו מתחזקת גם לאור טענת המשיבים כי פתוחה בפני המבקשים בכל עת הדלת להצטרף למועסקים על ידי החברה ולתרום לפיתוח עסקי החברה בדרך של עבודה בה. היה ומי מהמבקשים ירים את הכפפה ויהיה מעוניין לעשות כן, ממילא יינתן לו במסגרת זו כל המידע הנדרש.
טענות בעניין הצעת רכישת מניות המבקש מס' 1
55. בעניין זה לא מצאתי ממש בטענות המבקשים על התנהגות בלתי סבירה של המשיבים אשר מנהלים את החברה ומושכים שכר לצורך כך. כך היה בימיו של מר צבי ז"ל, זה היה רצונו ובהתאם לכך חילק ירושתו. בפועל גם לא חלקו המבקשים על העובדה כי ללא עבודת בני המשפחה העובדים בחברה עוד מימיו של צבי ז"ל, לא תוכל החברה להתקיים. כמו כן לא מצאתי ממש בטענות לעניין החלטות המשיבים או מי מהם להעסיק בני משפחה ובדרך זו להתעשר בעצמם מרכושם כבעלי מניות, ולמנוע התעשרות כזו מהמבקשים. לא נסתרה בפניי הטענה כי מרבית בני המשפחה המועסקים בחברה הועסקו בה עוד בימיו של צבי ז"ל ולא נטענה טענה כלשהי כנגד העסקה זו, טענות כאלה גם לא הועלו בזמן בו נוהל עזבונו של מר צבי ז"ל ממועד מותו ועד המועד בו נרשמו המבקשים כבעלי מניות. גם הנתונים לגבי שכרם של המועסקים בחברה לא מלמדים כי מדובר בתשלומי שכר בלתי סבירים בעבור פועלם של אותם מועסקים בחברה או בחברות עמן יש לחברה קשר, וכך גם לא נקבע בחוות דעת מומחה בית המשפט.
55. לא מצאתי מקום לקבוע כי על קיפוח המבקשים כבעלי מניות מיעוט יש ללמוד גם מהצעת הרכישה, שהוגדרה כמבישה על ידי המבקשים, של מניות מר מרטין תמורת הסך של 100,000$. אני סבורה כי לא הוכח שהצעה זו היתה הצעה רשמית שניתנה מטעם כל בעלי מניות הרוב או מטעם החברה. עדותו של מר אהרן ורד לפיה מדובר בהצעה שהוצעה על ידו, שלא על דעת כל בעלי מניות הרוב בחברה, ולא היה בה כדי לשקף מחקר מעמיק באשר לשווי החברה לא נסתרה. אינני סבורה כי עצם העלאת ההצעה או משלוח הודעת מייל בגינה מהווים מדד לאופן התייחסות בעלי מניות הרוב למבקשים כבעלי מניות המיעוט בחברה. אני סבורה כי מאחר ומדובר בחברה פרטית ומשפחתית התאפיינה לעיתים התקשורת בין הצדדים הניצים בפעולות רגשיות לא מכוונות שמטרתן היתה הבעת כעס, ולא קביעה עניינית באשר לאופן הנכון שיש לנהל את ההליכים או את ההתקשרויות בין בעלי המניות השונים. כך גם נעשה בפנייה הראשונית לכינוס אסיפת נושים שמטרתה תיקון מסמכי החברה. מר אהד הודה כי בקשתו הראשונה לתיקון מסמכי החברה נעשתה מתוך כעס ולאחר מכן שונתה. אין ללמוד מעצם הצעת הרכישה משום יחס עקבי וקבוע שמטרתו קיפוח בעלי מניות המיעוט ומניעת יכולתם לקחת חלק בניהול החברה, ולהפיק רווח דרוש מרכושם.
אשר על כן טענות בנוגע לקיפוח המיעוט הנלמדות מתקשורת בין בעלי המניות בכל הנוגע לאפשרות רכישת מניות המבקשים או מי מהם – נדחות.
טענות בנוגע למינוי דירקטור מטעם המבקשים
56. לעניין זה מעלים המבקשים שתי טענות: אחת עובדתית ובמסגרתה נטען כי המשיבים מנעו בפועל מהמבקשים לממש זכותם למנות דירקטור מטעם המבקשים על פי ראות עיניהם, וזאת מתוקף זכותם לעשות כן כבעלי מניות. נטען כי ההתניה לפיה אין לאפשר מינויו של עו"ד ג'ון הריס כדירקטור מטעם המבקשים רק משום שאישיותו ופועלו אינם נושאים חן בעיני המשיבים, מהווה לכשעצמו קיפוח, זאת משום שעל פי מסמכי החברה ותקנונה כפי שתוקנו בשנת 2009, למבקשים זכות למנות דירקטור מטעמם כראות עיניהם מבלי שתהיה למשיבים זכות להתערב, גם לא בזהות הדירקטור. השנייה משפטית, נטען כי שינוי התקנון אשר בוצע באסיפת בעלי מניות ביום 6.4.16 הוא אינו חוקי. שינוי התקנון כלל מחיקת סעיפים מתזכיר החברה ותקנון החברה אשר דנו במבנה הדירקטוריון וזכותם של בעלי מניות המחזיקים ביחד 20% או יותר מהון המניות למנות דירקטור, והוספת סעיף חדש לתקנון החברה, הוא סעיף 59 הקובע כי דירקטוריון החברה יהיה מורכב מ-5 דירקטורים שימונו בהחלטה של האסיפה הכללית של בעלי המניות של החברה, כאשר ההצבעה תיעשה לפי המניות, ומינוי הדירקטור תיעשה אך ורק בהחלטה של האסיפה הכללית ברוב רגיל. נטען כי שינוי התקנון מהווה נדבך נוסף של קיפוח המיעוט משום שהוא מאיין זכות קודמת שהיתה לבעלי מניות מיעוט למנות אחד מהדירקטורים על פי שיקול דעתם מבלי שתהיה התערבות בעניין זה מטעם בעלי מניות הרוב. זאת בדרך של שינוי תקנון שלא בקבלת רוב של 75% מבעלי המניות.