בשלב הבא דן בית המשפט במתן הבונוס לצולר. בית המשפט פתח בכך שרכישת מניות ד"ש אייפקס הוכיחה את עצמה והביאה עמה תשואה גבוהה לשותפות, וכנגזרת מכך אף לקרן. משכך, נקבע כי לא זו בלבד שהשקעה זו לא גרמה נזק לעמיתי הקרן, היא אף היטיבה עימם. בית המשפט קיבל את גרסתו של צולר גם בעניין זה וקבע כי פעולותיו נעשו לטובת עמיתי הקרן ובידיעת משרד האוצר. עוד נקבע, כי ההצלחה האדירה של ההשקעה במניות ד"ש אייפקס שהובלה על ידי צולר, היא שהביאה את דירקטוריון הקרן לידי החלטה כי הוא ראוי לבונוס; וכי מדובר בהתנהלות נהוגה ומקובלת בראי תרומתו הגדולה לקרן. בית המשפט הוסיף וציין כי הוא שוכנע שהבונוס ניתן לאחר קבלת ייעוץ משפטי הולם שאישר כי אין מניעה לעשות כן, תוך שהוסיף כי לא הובאה בפניו חוות דעת משפטית שמבססת עמדה אחרת. בהקשר זה נקבע כי אין לבוא בטרוניה עם חברי הדירקטוריון שפעלו בהתאם לחוות הדעת המשפטיות שהונחו בפניהם. לסיכום נקודה זו קבע כי בית המשפט כי ההחלטה להשקיע במניות ד"ש אייפקס, לרבות בדרך ובאופן שבו הדברים נעשו, התקבלה בצורה סדירה ובסמכות; וכך גם נקבע בנוגע לבונוס שניתן לצולר בקשר עם השקעה זו.
17. יצוין כי בית המשפט התייחס לפרשת ה.ע.ל תשורה ופרשת הבונוס לצולר למעלה מן הצורך, וזאת לנוכח קביעתו כי ממילא יש לדחות את התביעה ביחס אליהן לנוכח תחולת הסכם הפשרה על שתי פרשות אלה. בית המשפט קבע כי במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים לוותר על טענותיהם האחד כלפי השני, לרבות ביחס לנושאי המשרה של מי מהם (בעבר ובהווה), בעניינים הנוגעים לשירותי הניהול שסופקו על ידי ה.ע.ל תשורה; כל אירוע שאליו מתייחס דוח סווירי; וכל אירוע הידוע לקבוצת הקרן במועד חתימת הסכם זה. משכך, נקבע כי הפרשה השנייה והפרשה השלישית נכללו בדוח סווירי ועל כן חוסות תחת הסכם הפשרה. בית המשפט הוסיף בהקשר זה כי הסכם הפשרה מהווה פיצוי הולם בגין הנזקים שלהם טענה קבוצת הקרן. לעומת זאת, נקבע כי נושא ההשקעות שבוצעו במלון אינו כלול בהסכם הפשרה מאחר שהתאגידים שבקבוצת ההסתדרות אינם קשורים למלון. בית המשפט חידד כי הוא ער לכך שלפי הסכם הפשרה הוראת הוויתור אינה חלה על טענות הקרן כלפי "הנתבעים", קרי המשיבים (סעיפים 7.2, ו-7.3 להסכם), ואולם לשיטתו סעיפים אלה אינם יכולים לדור עם הרישא של סעיף 7.2.2 שלפיה ניתן פטור לנושאי משרה בעבר ובהווה מפני כל תביעה. לנוכח סתירה זו, פירש בית המשפט את הסכם הפשרה באופן שמעניק למערערת אפשרות לתבוע את המשיבים רק בעניינים שההסכם אינו נוגע להם, כדוגמת ההשקעות במלון.