משנדחו טענות הקרן בהתייחס לכלל נושאי התביעה, התייתר הדיון בשאלת האחריות האישית שבה נושא כל אחד מהמשיבים. עם זאת העיר בית המשפט, כי מחומר הראיות שהוצג בפניו עולה כי לא דבק רבב בהתנהלותם האישית של מי מאלה; נקבע שהחלטותיהם התקבלו בסמכות וכי הם פעלו למען ולטובת עמיתי הקרן. בהקשר זה נאמר כי דומה שהתנהלותם התקינה אף תרמה לאיזון האקטוארי של הקרן. עוד ציין בית המשפט כי אף אם היה מגיע למסקנה אחרת, שלפיה נפל פגם כלשהו באיזה מן ההחלטות, לא היה מקום להגיש תביעה אישית כלפי מי מנושאי המשרה; וזאת מאחר שהחלטותיהם התקבלו במסגרת מילוי תפקידם וכאמור, כשלנגד עיניהם עמדה טובתם של עמיתי הקרן.
18. טרם חתימת פסק הדין, קבע בית המשפט כי כל קבוצת משיבים תגיש את פירוט הוצאותיה ומסמכים התומכים בכך. בהמשך, ביום 12.10.2015, אישר בית המשפט את פרטת ההוצאות שהגישה כל אחת מקבוצות המשיבים. בתוך כך נלקחו בחשבון היקף התביעה והטענות שנטענו בה. כן צוין כי אין חשיבות לכך שהייצוג המשפטי של המשיבים (פרט להירשזון) מומן על ידי חברת ביטוח – נקבע כי מדובר בביטוח אישי (אף אם הוא מומן על ידי הקרן) וכי ממילא משנדחתה התביעה זכאית חברת הביטוח להחזר מלוא הוצאותיה. נוסף על כך, נקבע שאין כל פסול בכך שקבוצת צולר וקבוצת אשכנזי יוצגו בנפרד, ודומה כי הדבר מתבקש לנוכח מספר המשיבים והטענות השונות שהופנו כלפיהם. בהמשך להחלטה זו אישר בית המשפט פסיקתות שהגישו המשיבים וקבע שהמערערת נדרשת לשלם להם סך כולל של 2.67 מיליון ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.
טענות הצדדים
טענות המערערת
19. המערערת טוענת כי פסק הדין לוקה בכל אחד ממרכיביו, הן העובדתיים הן המשפטיים, ועל כן אינו יכול להיוותר על כנו. לשיטת המערערת, בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לכך שהפרשות נוגעות להתנהלותה של קרן פנסיה; ועל כן שגה בכך שלא בחן את מעשי המשיבים באספקלריית חובות הנאמנות, האמונים והזהירות שמוטלות עליהם. לשיטת המערערת פסק הדין נגוע במגמתיות ומטיל האשמות בלתי מבוססות על אנשי משרד האוצר והמפקח (כפי שצוין, עו"ד שגב), מבלי שמשרד האוצר היה צד להליך. עוד נטען כי בית המשפט בחן את חוות הדעת של המומחים באופן חד-צדדי והטיל על פרופ' זליכה חובות שלא מצא להטיל על המומחים מטעם המשיבים. טענה כללית נוספת מפנה המערערת כלפי המשקל שייחס בית המשפט לכך שהרגולטור לא העיר בזמן אמת על אודות התנהלותה של הקרן – לטענת המערערת, המדובר בהיפוך יוצרות המקנה לחברות מפוקחות חסינות כל אימת שהרגולטור לא מתערב במחדליהן.