"באשר להתנהלותו של נושא המשרה ואופן הפעלת שיקול דעתו בזמן אמת, על נושא המשרה להיות מעורב בתהליך שקדם לקבלת ההחלטה; לפעול לאיסוף המידע הרלוונטי לצורך קבלת ההחלטות; להתעדכן במידע הנוגע לפעילות החברה ולגלות בקיאות בענייניה, להתמצא במצבה הפיננסי ולהיות נוכח בישיבותיה (ראו עוד בעניין אפריקה ישראל בפס' 41, שם ציינתי כי "על דירקטור ובעל תפקיד בחברה לקבל החלטה מודעת, פרי 'הליך של איסוף עיון, דיון, ובחינת נתונים, מסמכים ושיקולים רלוונטיים'"; והשוו, למשל, לעניין בוכבינדר, שם הוטלה אחריות על דירקטורים, בין היתר מכיוון שלא השתתפו כלל בישיבות הדירקטוריון במשך מספר שנים או השתתפו בחלק קטן מהן, לא קיימו פיקוח על ההנהלה של החברה ולא התעניינו כלל במצבה הפיננסי, ולמעשה שימשו חותמת גומי להחלטות ההנהלה; וראו ביתר הרחבה אצל חביב-סגל כרך א 503-502; גרוס – דירקטורים ונושאי משרה, עמ' 180-179; יוסף גרוס חוק החברות החדש 424-421 (מהדורה רביעית, 2007) (להלן: גרוס – חוק החברות))." (עניין ורדניקוב, פסקה 43).
ואולם במקרה דנן, וכפי שעוד יפורט בהמשך הדברים, איננו נדרשים לקבוע מסמרות בנוגע לטיבן והיקפן של החובות החלות על קרנות הפנסיה, וכך גם בנוגע לחובות נושאי המשרה בקרן פנסיה. שאלת היחס בין החובות המוטלות על נושאי משרה בקרן פנסיה מכוח חוק החברות, לבין אלה המוטלות עליה מכוח חוק הפיקוח, היא שאלה נכבדה שיש להותירה בשלב זה לעת מצוא (וראו בנוגע לניהול השקעות קרן הפנסיה: אסף חמדני "המשבר העולמי, גופים מוסדיים ושוק ההון בישראל: מסקנות ביניים" משפטים מ 309, 321–325 (ינואר 2011) (להלן: חמדני)).
35. לנוכח התכלית הסוציאלית שביסוד פעילותן של קרנות הפנסיה והאינטרס הציבורי הגלום בהבטחת קיום הולם של הפורשים לגמלאות, עמד בית משפט זה לא פעם על חשיבות קיומה של רגולוציה פעילה והדוקה בשוק הפנסיוני:
"ייחודיותו של שוק החיסכון הפנסיוני והכשלים האינהרנטיים הטבועים בו מטילים על הרגולטור אחריות כבדה: 'על הממונה והבאים מכוחו להתייחס בחרדת קודש למטלות שעליהם, כאילו היו עוסקים בחיסכון הפנסיוני שלהם עצמם. אם הקופות נאמנות העמיתים, הממונה הוא 'אביהם של העמיתים', נאמן כלל הציבור וכל אחד ואחת מיחידיו... תפקיד הממונה הוא להגן על העמיתים ולהביא להגינות' (עניין הדר, פסקה ג' לחוות דעתי)." (ההדגשה שלי-ע'ב') (עניין התאחדות חברות לביטוח, פסקה כ"ט).