לפיכך, אציע לחבריי שלא להותיר את קביעות בית המשפט ביחס להתנהלות הממונה על כנן, כך שלא נייחס להן משקל בבחינת התנהלות נושאי המשרה בקרן – קרי, המשיבים. כפי שפתחתי ואמרתי, וחרף עמדתי שפורטה לעיל, סבורתני כי אין להתערב ביתר ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי – והתוצאה שאליה הגיע בית המשפט נותרת על מכונה.
מן הכלל אל הפרט
39. טרם שאפנה לבחינת התנהלות המשיבים, אבקש להעיר שתי הערות מקדמיות. ראשית, ובנפרד משאלת התיישנות התביעה, אני סבורה כי יש ליתן את הדעת לפרק הזמן המשמעותי שחלף מאז האירועים שבגינם הוגשה תביעת המערערת. שיפוץ המלון החל בשנת 1998 ונמשך לכל היותר עד לשנת 2002; ההתקשרות עם ה.ע.ל תשורה החלה בשנת 2002 והסתיימה בשנת 2006; והבונוס ניתן לצולר בשנת 2004. משכך בשלב שבו הוגשה התביעה, בחודש אוקטובר 2009, עברו כ-11 שנים מאז ההחלטות הראשונות בנושא (1998); 7 שנים מאז שהסתיים שיפוץ המלון והחלה ההתקשרות עם ה.ע.ל תשורה (2002); וכ-5 שנים מהמועד שבו הוחלט על מתן הבונוס לצולר. נכון להיום, חלפו כ-14 שנים לכל הפחות מאז ההחלטות שעומדות ביסוד אותם אירועים. משכך, חלוף הזמן מאז הפרשות מוסיף משוכה משמעותית בדרכה של המערערת (ראו והשוו: ע"א 4352/15 קורן נ' הראל, פסקאות 61–62 (2.8.2017) (להלן: קורן); ע"א 7589/13 establishment adoka נ' מכון ויצמן למדע, פסקה 28 (8.6.2015) (להלן: adoka)). חלוף הזמן גרם לכך שמסמכים ועדים רבים שיכולים היו לסייע לבירור האמת, אינם בנמצא – ומבלי לקבוע מי מהצדדים "אשם" בכך; ניכר כי הדבר הקשה על בירור התביעה.
שנית, עיקר טענותיה של המערערת מופנות כלפי קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי. כאן המקום לציין כי בית המשפט קיים חמישה ימי דיוני הוכחות שבמהלכם נשמעו 17 עדים, ביניהם נושאי משרה בקרן, גורמי מקצוע שהיו מעורבים בפרשות ומומחים שערכו את חוות הדעת שהגישו הצדדים; וכי היקף הפרוטוקולים של דיונים אלה משתרע על פני מאות עמודים. בנוסף, תיק בית המשפט מכיל עשרות רבות של מסמכים. הנה כי כן, הממצאים העובדתיים מבוססים על מסכת עובדתית נכבדת ומקיפה, שביסודה התרשמותו הבלתי אמצעית של בית המשפט מן העדים שהופיעו בפניו. הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים; וכלל אי-ההתערבות נכון ביתר שאת במקום שבו ממצאי העובדה נקבעו על סמך התרשמותו הישירה של בית המשפט מן העדים (ע"א 8712/13 אדלר נ' לבנת, פסקה 32 (1.9.2015); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן, פ"ד סג(3) 577, 590 והאסמכתאות שם (2010)). ענייננו אינו בא בקהלם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות כזו.