113. זאת ועוד. בהתאם לנתוניו של מר סופר, שלא נסתרו, שילם הבנק לש.ל.ף במהלך תקופת ההתקשרות סכום של 1,069,303 ש"ח (ללא מע"מ), המגלם בממוצע תשלום חודשי בסך של 27,208 ש"ח בעבור ממוצע של 134 שעות בחודש (ר' סעיף 13 לתצהירו). סכום זה מגלם את סכום הברוטו שהיה משולם לתובע (1,069,303 ש"ח.
39.03 חודשים)
אילו היינו מחשבים את עלות שכרו היתה התוצאה: 37,547 ש"ח (38%).
114. אין חולק, אם כן, כי התמורה ששולמה לתובע היתה גבוהה מעלות שכרו/ה של העובד/ת המקביל/ה לו, על פי כל קנה מידה לבחינת עלות השכר/השכר החלופי. התובע אמנם טען בסיכומי התשובה, כי יש להפחית 25% מהתמורה מחישובי העלות של הבנק (ר' סעיף 4.1 לסיכומי התשובה של התובע). אולם, צודק הנתבע, כי מר סופר ערך את חישוביו בהתאם ל"תמורה הכוללת שהועברה לש.ל.ף מהבנק" (ר' סעיפים 14-13 לתצהירו של מר סופר) תוך שהוא מציין, כי אילו הוספה לחישוביו התמורה ששולמה לתובע ממרכנתיל היה הפער בין התמורה ששולמה לתובע לשכרו של עובד/ת מקביל/ה גבוה יותר (ר' סעיף 5 לסיכומי התשובה של הנתבע).
חישוב עלות השכר
115. אף אם נבקש לערוך בעצמנו את חישוב עלות השכר של העובד/ת החלופי/ת ולא להסתמך על חישובי עלות השכר שהוצגו על ידי הנתבע, יהיה עלינו לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:
שיעור הפקדות מעסיק למרכיב התגמולים בגובה 6%, שיעור הפקדות מעסיק לפיצויים בגובה 8.33%, 4.5% בגין חופשה שנתית (בהנחה שהיה מקבל 12 ימי חופשה בגין ותק של 4 שנים, שהם 8,181 ש"ח לשנה ובחישוב חודשי 681 ש"ח), 1.5% לדמי הבראה (על פי ותק של 4 שנים, המזכה ב 7 ימי הבראה במכפלת 378 ש"ח לכל יום הבראה) ו 1.5% בגין נסיעות (בסך של 1,000 ש"ח כפי ששולמו לו ב HMS) ולכך יש להוסיף 7.5% עבור ביטוח לאומי (חלק המעסיק) ו- 7.5% לקרן השתלמות. סך הכל, ללא שווים של רכיבים כגון מתנות לחג, שווי ארוחות ושווים נוספים, יש להוסיף לשכר הברוטו 36.83% על מנת לחשב את עלות השכר.
כפי שראינו קודם לכן, נערכו חישוביו של מר סופר על פי עלות שכר המשקללת 38% זכויות מעבר לשכר הברוטו. אנו מקבלים, איפוא, את חישוביו כנכונים.
116. מן האמור לעיל עולה, איפוא, שהתמורה ששולמה לתובע היתה גבוהה מעלות השכר שהיה משולם לו על ידי הבנק אילו נקלט כעובד ארעי.
הוכחת המקובל בתחום
117. טען התובע בכתב התביעה, כי התמורה ששולמה לו לא היוותה תמורה החורגת מהמקובל בענף בו מועסק התובע בגין עבודה של מי שמועסק כעובד קבוע. אלא, שהתובע לא הציג ולו ראשית ראיה לטענה זו בדבר התמורה המקובלת בענף בו הועסק. נהפוך הוא. גב' אמרגי בתצהירה ציינה בענין זה, וטענתה לא נסתרה, כי אינה "מכירה מציאות כזאת" וכי בזמנים הרלבנטים לכתב התביעה, כעובדת קבועה בבנק בתפקיד ניהולי כמנהלת הפרויקט והממונה על התובע, היה שכרה נמוך מן התמורה ששולמה לש.ל.ף בעבור שירותיו של התובע (ר' סעיף 34 לתצהירה).
הפגיעה בזכות ההתארגנות ותחושת הבטחון התעסוקתי