סיכום
122. אף אם היה מקום לקבוע כי בין הצדדים שררו יחסי עובד ומעביד, התמורה ששולמה לתובע היתה גבוהה, בכל דרך חישוב אפשרית, מהשכר שהיה משולם לו כעובד ארעי בבנק. משכך נדחית תביעתו של התובע להכרה בו כ"עובד".
123. אלא שלא תתם מלאכתנו טרם נתייחס לכמה סוגיות נוספות שהועלו בהליך זה.
לא מוקנית לתובע זכות להקלט כעובד קבוע
124. בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בענין מדינת ישראל – אדם שוב (ע"ע (ארצי) 1076/04 (2005)):
"תקופת נסיון – כשמה כן היא – נועדה לאפשר למעסיק לעמוד על טיבו וטיב עבודתו של העובד ולבחון את התאמתו לעבודה ולתפקיד. תקופת נסיון - מעצם טיבה – נועדה לאפשר למעביד לשקול בדעתו אם לקבל את העובד למעמד של קביעות או להביא לסיום עבודתו בתוך תקופת הנסיון. המושג של "קביעות אוטומטית" - כפשוטו - עומד בסתירה לתכליתה של תקופת הנסיון: אם עובד זכאי לקביעות אוטומטית בתום תקופת הנסיון, כאילו אמרנו שאין משמעות לתקופת הנסיון. מכאן שהדרך הנכונה להשקיף על הוראת סעיף 5ד' להסכם הקיבוצי ולפרשו על פי תכליתו, היא שבתום תקופת הנסיון יקבל העובדת קביעות, אלא אם מצא המעביד שהעובד לא עמד בנסיון או שקיימת סיבה מוצדקת שלא להעניק לו קביעות. מכאן שבענייננו, ההכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד למפרע – על הזכויות הכספיות הנובעות מכך – אינה יכולה לשלול את כוחו של המעביד להחליט אם אמנם עמדו מי מן המשיבים בתקופת הנסיון. מכאן שעם הכרה בקיומם של יחסי עובד ומעביד למפרע – הכרה שנולדה לראשונה בפסק דינו של בית הדין האזורי - יש לאפשר למעביד, תוך פרק זמן סביר לאחר פסק הדין, לשקול בדעתו אם יש הצדקה עניינית שלא להעניק למי מן המשיבים מעמד של קביעות, החלטה שמשמעה סיום שרותו של אותו עובד".
125. משמע, אין בהכרה בקיומם של יחסי עובד ומעסיק בדיעבד כדי להקנות לאותו עובד זכאות לקביעות. הדברים נכונים מכח קל וחומר מקום בו קבענו, כי לא שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וההתקשרות בין הצדדים הופסקה מספר שנים טרם ניתן פסק דיננו.
126. אף מקום בו קבע בית הדין הארצי לעבודה כי העסקתה של עובדת באמצעות חברת כח אדם היתה פיקטיבית, הוחלט כי אין במתכונת ההתקשרות כדי "לעקוף" את בדיקות ההתאמה הנדרשות לקבלת קביעות. ובלשונה של כב' השופטת (בדימוס) רוזנפלד:
"בית הדין לא "ינציח" התנהלות בלתי תקינה של המוסד על דרך כפיית העסקתה של המערערת במוסד על אף שלא עברה את מבחני ההתאמה. שהרי אין חולק על חשיבותם של המבחנים, והעמידה בהם, על פי הכללים כפי שקבע לעצמו המוסד"