פסקי דין

עלח (ת"א) 15989-11-17 י. דורון ושות', חברת עורכי דין נ' מדינת ישראל - חלק 4

21 יוני 2018
הדפסה

אקדים ואומר כי לאחר שעיינתי בטעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל חלקית, באופן הבא:

כאמור, עובדה מוסכמת היא כי המערערת ידעה על ההיריון עוד ביום 27.3.17. לטענת המערערת, במועד זה היא התכוונה לפתוח כנגד העובדת בהליך של פיטורים, אלא שבאותו מעמד הודיעה העובדת על הריונה, ולכן חזרה בה המערערת מהכוונה לפטרה.

לטענת המערערת, הבקשה למתן היתר לפיטורי העובדת הוגשה לממונה כבר ביום 28.8.07, ומכל מקום התיק נפתח במשרדי הממונה רק ביום 3.9.17 (נספח ב' לתשובת המדינה), בעוד שהעובדת מצויה בשלהי הריונה.

דומה כי אין חולק שהצדדים זומנו למסירת גרסתם בפני הממונה ליום 27.9.17 , וכי יום קודם לכן, ביום 26.9.17, הודיעה העובדת לממונה כי בשל מצבה הרפואי אינה יכולה להתייצב למסירת גרסתה. כמו כן, ביום 27.9.17 הודיעה העובדת על יציאתה לחופשת לידה החל מ-1.10.17, כפי שאכן ארע.

באשר להשתלשלות האירועים כפי שעולה מטיעוני הצדדים, דעתי היא (ובניגוד לדעת המדינה), כי אם הוגשה הבקשה למתן היתר זמן סביר טרם יציאת העובדת לחופשת הלידה, ומסיבות שאינן תלויות במעסיק (כמו מצבה הרפואי של העובדת או החלטתה העצמאית של העובדת לצאת לחופשת לידה קודם ללידה) החלה חופשת הלידה, אזי רשאית היתה הממונה לדון בבקשה לגופה וליתן היתר פיטורים. זאת, אם מצאה לנכון שהנסיבות הן כאלה שהפיטורים אינם קשורים להריון, גם אם בינתיים העובדת ילדה והחלה את חופשת הלידה. אחרת תמצא , כי המחוקק נתן עידוד לעובדת להאריך את ההתדיינות בפני הממונה, להקדים מיזמתה את מועד היציאה לחופשת לידה, ובכך למעשה למנוע את אפשרות פיטוריה למשך חודשים ארוכים, ולרוקן את סמכות הממונה.

יתרה מזו, עיון בהחלטת הממונה מעלה, כי זו נתנה החלטתה בהתבסס על המצב הקיים במועד מתן ההחלטה, הוא- 1.10.17, המועד שבו יצאה העובדת לחופשת לידה.

לכן החלטתה של הממונה היתה מושתתת על הוראת סעיף 9(ג)(1) לחוק עבודת נשים, האוסר על פיטורי עובדת הנמצאת בחופשת לידה, שהוא , כפי שציינה הממונה בהחלטתה, סעיף קוגנטי שאינו ניתן להתניה. לפיכך, הממונה למעשה נמנעה בכלל מלדון ולהכריע בבקשת ההיתר לגופה, ולשקול האם הפיטורים קשורים להריון וללידה אם לאו.

לדעתי "המועד הקובע" צריך להיות מועד הגשת בקשת ההיתר, שהוא לכל המאוחר במקרה דנן- 3.9.17. במועד זה היתה העובדת מצויה בתקופת הריונה ולא בחופשת לידה, ולכן הסעיף הרלוונטי לפיו יש לדון הוא סעיף 9(א) לחוק, שלפיו היתה הממונה מוסמכת לדון ולשקול: האם הפיטורים קשורים בהריון, אם לאו.

עמוד הקודם1234
5עמוד הבא