12. ביטוי מובהק לרכיב גמירת הדעת הוא חתימת הצדדים המתקשרים בהסכם על החוזה. ודוק, לחתימת החוזה משנה תוקף כאשר מדובר בעסקה במקרקעין, כבמקרה דנן, וזאת מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1989, לפיו "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב". בנדון נפסק ב- ע"א 571/79 דירות מקסים בע"מ ואח' נ' ג'רבי, פ"ד לז (1), 589, כדלקמן:
"עולה מכל האמור לעיל, שבה בשעה שעצם קיום המסמך בכתב הוא תנאי הכרחי ומהותי לתקפותו של הסכם לעיסקת מקרקעין, הרי החתימה על ההסכם, הן מצד הקונה והן מצד המוכר, מהווה גורם ראייתי בלבד, אם כי כבד משקל, אשר בא להוכיח את גמירות הדעת בין הצדדים ולאשר, שאמנם אלה הם תנאי החוזה שהוסכם עליהם. בהעדר ראיה זו יצטרך בית המשפט לבדוק בדיקה קפדנית, שמא מוכחות העובדות הנ"ל על-ידי ראיות אחרות.
אין להסיק מכאן, שמזלזל אני בחשיבותה של החתימה על גבי חוזים מהסוג הנדון. אין ספק, שצדדים לחוזה, המהווה עיסקת מקרקעין, ולמעשה הצדדים לכל חוזה הנערך בכתב, נוהגים לחתום על החוזה בטקס יותר או פחות חגיגי, ורוב האנשים לא יראו את עצמם קשורים בהתחייבויות ההדדיות, שהתכוונו לקבל על עצמם בכתב, כל זמן שלא חתמו שני הצדדים על החוזה.
על-כן, אם נתקלים אנו בחוזה בלתי חתום, ואחד הצדדים לחוזה הכתוב יטען, כי לא הגיעו הצדדים לגמירות דעת ועל-כן אין תוקף לנוסח החוזה, הרי תהיה בהעדר החתימה בדרך כלל משום הוכחה מרחיקת לכת, ואולי כמעט קונקלוסיבית, לטובת גירסתו. אך ייתכנו יוצאים מן הכלל, אם כי נדירים, בהם ישתכנע בית המשפט, על סמך חומר הראיות המובא לפניו, שאמנם הייתה גמירות דעת בין הצדדים, למרות העובדה, שחתימתם או חתימת אחד מהם חסרות על גבי ההסכם הכתוב". (שם, עמ' 604-605) (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.)
אמנם נכון, בהמשך רוככה ההלכה לעיל לעניין משמעות העדר חתימה על חוזה מקרקעין, זאת מהטעם כי עסקינן בדרישה ראייתית ולא מהותית (להבדיל מדרישת הכתב עצמו), אולם עדיין יש לומר כי העדר חתימה מהווה אינדיקציה לכך שהצדים לא גמרו בדעתם להתקשר בהסכם (ר' ע"א 682/86 יעקב בטקובסקי ושות' חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד (1), 58).
ודוק, על בעל דין הטוען לתקיפותו של הסכם לא חתום, הנטל להוכיח בראיות אחרות את טענתו (ר' ה"פ (ת"א) 182/07 אלחדד נ' שמיר, פורסם בנבו).
מן הכלל אל הפרט.
13. לצורך הדיון בשאלה האם במקרה דנן נכרת חוזה מחייב בין הצדדים, לפיו מכרה הנתבעת את הדירה לתובעים, אם לאו, אצא מנקודת הנחה כי אכן מתקיים רכיב המסוימות, וזאת לאור הפרטים שנכללו בטיוטה האחרונה – זיהוי הצדדים המתקשרים בהסכם, זיהוי הנכס, זיהוי העסקה, התמורה ואופן התשלום, מועד מסירת החזקה בדירה ועוד. הדיון להלן ייוחד אפוא לשאלה האם מתקיים רכיב גמירת הדעת אצל הנתבעת להתקשר בחוזה מחייב עם התובעים.