71. טענות אלה נסבו על שני סעיפים בחוק המתווכים המגדירים חובות החלות על המתווך. הראשון הוא סעיף 8(א) לחוק זה, אשר קובע כי:
"מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך".
הסעיף השני אשר רלוונטי לענייננו הוא סעיף 10 לחוק המתווכים, הקובע כי:
מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב..."
72. בענייננו, נטען כי מזרחי הפר את החובות הקבועות בסעיפים 8(א) ובסעיף 10 לחוק המתווכים במספר מישורים: ראשית בכך שלא חשף את העובדה שהוא ואחיו ניהלו מגעים עם פריגו לרכישת הנכס קודם להתקשרות בחוזה התיווך, ובפרט שהסתיר את חוות הדעת השמאית המוקדמת שהייתה ברשותו; שנית, בכך שלא חשף חשד שהיה ידוע לו, כך נטען, לזיהום בקרקע; ולבסוף, נטען כי מזרחי הסתיר את העובדה שפעל במקביל כמתווך בעבור פריגו.
73. בעיקרו של דבר, בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה כבר במישור העובדתי, וקביעותיו בעניין זה מקובלות עלי. בית המשפט המחוזי מצא כי חוות הדעת שהזמין מזרחי בעת שהתעניין בעצמו בנכס התייחסה לנכס כולו, ולא לחלק שביקש מרקוביץ לרכוש, וכן כי בשלב שבו נחתם חוזה התיווך מזרחי לא גילה כל עניין ברכישת הנכס. בנסיבות אלה ממילא לא היה לו עוד "עניין אישי" במקרקעין או בעסקה. זאת ועוד, בית המשפט המחוזי קבע כי בהתחשב בסכום הרכישה הסופי לא נגרם לרוכשים נזק נוכח העובדה שבסופו של דבר קיבלו מידע עדכני לפני החתימה על העסקה. בית המשפט המחוזי אף קבע כי הרוכשים ידעו היטב על החשד לזיהום בקרקע, וכן על כך שמזרחי פועל כמתווך מטעם פריגו – שהביעה את הסכמתה להתקשר בעסקה רק עם רוכשים מטעם מזרחי. משאלו הם פני הדברים לא נדרשת הכרעה בשאלת היקפם ופרשנותם של סעיפים 8(א) ו-10 לחוק.
סיכומם של דברים
74. לאחר שהלכתי לאורכה של הדרך הארוכה שבה הוליכונו טענותיהם של הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.
75. במידה לא מבוטלת ניתן לומר שחלק מן הקשיים שהתעוררו במקרה דנן נבעו מכך שמזרחי ערך חוזה תיווך פורמאלי אחד, ולאחר מכן לא טרח לעדכנו בהתאם להתפתחות העסקה ולצדדים שנוספו לה. למעשה, חוק המתווכים נועד למנוע אי-הבנות כאלה, על-ידי כך שהוא עומד על חתימתו של חוזה ברור ופשוט ביחס לכל נכס ונכס. כך למשל, הרחבה של העסקה מעבר ל-9.5 הדונם המקוריים משמעותה התייחסות לנכס שלפחות במובנים מסוימים הוא אחר. מנגד, הדעת אינה נוחה גם מן הנתבעים אשר ביקשו להתנער כליל מתרומתו של מזרחי לעסקה. על רקע כל האמור אני סבורה כי מקרה זה מלמדנו כי הקפדה מלאה על הוראות חוק המתווכים היא רצויה לא רק מטעמים משפטיים פורמאליים אלא גם בשל תרומתה הצפויה למניעת סכסוכים הנוגעים לדמי התיווך, סכסוכים המסבים עוגמת נפש לכל הצדדים המעורבים.