45. בנסיבות שלפנינו, הטענה, כי הבנק מושתק מלדבוק בדרישת הבאת ראיות בכתב כדי להוכיח ביטול הערבות לא הוכחה. לא הוכח כי הבנק ויתר על הערבות (ולגבי כך נתייחס בפרקים הבאים) ולא מצאתי כי אי הזכרת כתב הערבות בדיוני ועדת האשראי מייצר מצג כלפי המערער, לפיו הערבות בוטלה וכך גם לא מצאתי כי אי הזכרת שמו של המערער כערב בכתבי בי דין שהמערער לא צד להם, מייצר מצג שהבנק ביטל את ערבותו. לא מצאתי כי הבנק שינה בהתנהגות את הוראות ההסכם וכי הוא ויתר על דרישת הכתב, משכך, נראה, כי לא ניתן להביא ראיות בעל פה לפיה בוטלה הערבות ובכל מקרה, אין להסתפק בטענה, כי עניין ביטול הערבות "חודד" בשנת 2008.
46. אף לגופה של טענה, מצאתי כי הראיות שהביא המערער בפני בית משפט קמא, אין בהן, כשלעצמן, כדי להוכיח כי הוא ביטל (אפילו בעל פה) את ערבותו. המערער לא הצביע על המעמד שבו בוטלה הערבות, לא הודיע מתי בדיוק הוא עשה זאת וכיצד עשה זאת. לאמור לעיל אוסיף, כי לשיטת המערער ועל-פי גרסתו, במשך השנים, עד לשנת 2008 סבר כי אינו ערב, וכי מעולם לא חתם על ערבות, אלא על מסמך לשם קשירת פיקדונות לחשבון החברה, ועל כן לא ברור מדוע היה צורך לבטל את הערבות בשנת 2008 .
47. על כן לא מצאתי מקום לשנות מהכרעת בית משפט קמא, לפיה הערבות לא בוטלה מעולם.
הטענה, לפיה הבנק לא ראה במערער כערב וכי הוא מושתק מלהגיש תביעה כנגד המערער בגין
ערבותו:
48. טוען המערער, כי הערבות מעולם לא נוצרה, ובכל מקרה, הבנק לא ראה במערער כערב, הוא לא כלל הערבות במצבת בטוחות החברה, ופקידי בנק בכירים אשר עסקו בחשבון החברה במשך שנים, לא ראו את המערער כערב. למסקנה זו מבקש המערער להגיע מן הראיות שהובאו בפני בית המשפט ואלה הן:
א. בכירי הבנק הודו, כי בעת הדיונים בוועדות האשראי של הבנק לא הוזכר שמו של המערער כערב לחובות החברה. המערער מפנה בענין זה לעדויותיהם של עובדי הבנק אשר הודו בפני בית משפט קמא, כי לא היו מודעים כלל שהמערער הוא ערב וכי שמו לא הוזכר בדיוני ועדות אשראי שדנו בעניין גובה האשראי שיוענק לחברה. כן מפנה המערער לתצהירי שני עדים שעבדו בבנק באותה תקופה (ואשר תצהיריהם הוגשו מטעם המערער (השאם ג'רייב ומג'די עבד אלרחמן) בהם העידו כי פהמי לא היה קשור לחברה, וכי היה ברור לבנק כי פהמי אינו בעלים בחברה, וכי הבנק לא התייחס אליו כערב. ערבות זו לא מצאה ביטוי כלשהו בדיוני ועדות אשראי (ראו לדוגמא נספח 8 לתצהיר המערער). יתרה מזאת, הבנק מעולם לא פנה אל המערער בהודעה כי הוא ערב למרות שלמערער היו קשרים עסקיים עם הבנק (חברה בבעלות המערער היתה לקוחה באותו סניף של הבנק שבו התנהל חשבון החברה).