ב. הבנק לא צירף את המערער לתביעה שהוגשה בשנת 2012 כנגד החברה ויתר הערבים.
ג. הבנק לא מנה את שמו של המערער על שמות הערבים שצוינו בכתבי בית דין שהגיש הבנק לבית משפט השלום (בתגובה לבקשה לביטול פסק דין בה הגיב הבנק לטענת הנתבעים כי הם פטורים מאחר והבנק פטר את המערער מערבותו) ואף לא הזכיר כי המערער ערב כאשר מנה את שמות הערבים לחובות החברה בתגובת הבנק לבקשה להקפאת הליכים שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי.
49. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, מצאתי לדחות טענה זו של המערער. מצאתי כי אף כאן לא נפלה שגגה בהכרעת בית משפט קמא, ומצאתי לדחות טענת המערער אף בנקודה זו.
50. קבעתי כי הערבות לא בוטלה על-ידי הבנק בהודעה בכתב, וכי המערער אף לא הוכיח כי הוא ביטל (אקטיבית) את הערבות. עיון בחומר הראיות מעלה כי הבנק המשיך לראות במערער כערב והמערער הופיע ברישומי הבנק כערב. הדבר נלמד מדוחות ועדות האשראי עד לשנת 2008, שבהם הופיע המערער כבעלים ובפרוטוקולי ועדות אלה נרשם כי קיימת "ערבות בעלים" (ראו נספחים ל"א לתצהירי הבנק). אולם החל משנת 2008 נעלם המערער מרשימת הבעלים ודוחות ועדת האשראי המשיכו לנקוב ב"ערבות בעלים" אולם אין בכך כדי להוכיח כי הבנק ויתר על הערבות והסבר לכך ניתן ע"י עדי הבנק והוא התקבל על-ידי בית משפט קמא ולא מצאתי כי יש עילה להתערב בקביעת בית המשפט בנקודה זו.
51. ועוד, נראה, כי בנתונים שבמחשבי הבנק בהם יכלו העובדים לעיין, הופיע המערער כערב (ראו לדוגמא נספח ט"ו לתצהירי הבנק- מסמך משנת 2012 המראה כי המערער הופיע במחשבי הבנק כערב לצד אחיו) ועדי המערער לא כפרו בכך (ראו עדות הישאם ג'רייב בהתייחס למסמך זה בעמ' 34 לפרוטוקול הדיון בפני בית משפט קמא). כמו-כן בית משפט קמא קבע כממצא עובדתי כי הבנק שלח הודעות לערב אולם לא הוכיח כי אלה התקבלו לידיו (ראו ההודעות נספח ט"ז לתצהירי הבנק).
52. המשמעות היא שהוכח כי הבנק ראה במערער כערב והוא מעולם לא ויתר על ערבותו. דבר אי הופעתו של המערער בדיוני ועדות האשראי קיבל הסבר (אשר התקבל על-ידי בית משפט קמא). אין באי הזכרת שמו של המערער בדיונים אלה, והזכרת "ערבות בעלים" מקום שהערב חדל מלהיות בעלים, כדי להוכיח כי הבנק לא ראה במערער כערב.
53. אי הכללת שמו של המערער בתביעה הראשונה שהוגשה כנגד החברה וכנגד אחיו בגין החוב בחודש 3/2012 אינה מהווה ראיה לויתור הבנק על ערבותו של המערער. כתב הערבות מאפשר לפנות ליתר הערבים ולא לפנות לאחד מן הערבים והתנהלות זו של הבנק זכתה להסבר מפי עדי הבנק (לדוגמא בעדותו של ח'אלד אבו חמד בעמוד 43 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא). גם אי הכללת שמו של המערער בתגובה לבקשה לביטול פסק דין ובתגובת הבנק לבקשה להקפאת הליכים, אינם מהווה הודאת בעל דין בביטול הערבות ואינם מייצרים מצג כלפי המערער, לפיה בנק ויתר על הערבות, במיוחד מקום שהמערער לא היה צד להתדיינות זו ומקום שהמערער לא הוכיח כי הוא שינה את מצבו לרעה (לעניין תנאי ההשתק החוזי ראו רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577 (2001)).