"סעיף 39 לחוק החוזים אינו כולל כל הוראה באשר לתוצאות הנובעות מתוך כך, שבעל חוזה אינו מקיים את החוזה בתום-לב ובדרך מקובלת. אין משמעות הדבר, כי זו חובה מוסרית בלבד, שאין לה נפקות משפטית. היעדר הוראה באשר לתוצאות, הנובעות מאי-קיום החובה האמורה בסעיף 39 לחוק החוזים, מקורו בעובדה, שתוצאות אלה אינן אחידות, אלא הן משתנות על-פי ההקשר בו מתעוררת השאלה. לעתים תוצאת אי-קיום החובה היא בתשלום פיצויים או במתן אכיפה. לעתים התוצאה היא בשלילת פיצויים או אכיפה מהצד המפר. לעתים תוצאת ההפרה היא במתן כוח לבעל החוזה האחר לפעול פעולות מסוימות בתחום החוזה, שאחרת היו נחשבות להפרה, או שלילת כוח, הנתון לבעל החוזה המפר על-פי הוראות החוזה. לעתים התוצאה אינה אלא זו, שהפעולה, שבוצעה תוך הפרת החובה, אינה משתכללת ואינה תופסת"
75. נראה, כי הנזק שנגרם למערער מתבטא בשלילת זכותו לבטל את הערבות באותה תקופה ובשלילת זכותו לפרוע את החוב הנערב לאלתר באותו שלב. לפיכך, נראה, כי בנסיבותיו של המקרה שלפנינו, נזקיו של המערער מתבטאים בסכומי הריבית שנדרש לשלם למן יום הפרת חובתו של הבנק. על כן נראה, כי יש לשלול מן הבנק את הריבית החריגה המוסכמת מן היום שבו הועמדה ההלוואה ועד ליום מתן פסק דינו של בית משפט קמא, זאת על מנת להעמיד את המערער במצב שבו היה עומד אילו הבנק היה נוהג בתום לב ומגלה לערב את מצב החברה בעת נטילת ההלוואה בשנת 2011.
76. משמעות האמור לעיל היא, כי שומה עלינו להציב את המערער במצב שבו היה אילו היה יודע על התדרדרות מצבה הכלכלי של החברה, על מחזור החוב של החברה על-ידי נטילת ההלוואה מושא התביעה. כאמור, בנקודת זמן זו יכול היה המערער לנקוט באקט של ביטול הערבות ולפרוע את חובו בגין ערבותו כפי שהצהיר בתצהיר עדות ראשית מטעמו (יצויין כי על-פי הודעת הצדדים המערער פרע את מלוא חובו בגין פסק הדין לאחר שניתן ע"י בית משפט קמא) לפיכך, אני קובע כי נזקו של המערער מתבטא בריביות על-פי ההסכם (ריביות הפיגורים), שהתווספו למן יום העמדת ההלוואה ביום 31.10.2011.
77. הבנק העמיד את תביעתו על סכום ההלוואה שנתן לחברה על-סך 1,100,000 (ראו סעיף 5 לכתב התביעה מוצג 2 לתיק המוצגים מטעם המערער). הוא טען כי ההלוואה לא נפרעה וכתב התביעה היה מורכב מחוב הפיגורים עליו התווספה ריבית פיגורים (בסך 554,668 ₪), מן היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה (644,962 ₪) ומיתרת חוב בחשבון החח"ד על-סך 975 ₪ ובסה"כ 1,200,605-אשר הוא סכום התביעה. בהקשר זה אני דוחה טענת המערער, לפיה הסך 554,668 מהווה סכום ריבית הפיגורים שהוסיף הבנק. הסכום הנ"ל מהווה סכום הפיגורים בתשלום ההלוואה, אותה התחייבה החברה לפרוע ב-60 תשלומים.