15. בספטמבר 2009 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי הבראה; ובנובמבר 2009 תביעה לפיצויי פיטורים, דמי פדיון חופשה, החזר שכר, החזר הוצאות נסיעה ופיצויים על פיטורים שלא כדין.
16. להשלמת התמונה העובדתית אוסיף, כי במקביל לאירועים המתוארים לעיל, הסתיים הקשר בין המערערת לחוקר נוסף, מר מקרין עופר, אשר גם הוא בדומה למשיב, התקשר עם המערערת בחוזה למתן שירותים; ביקש בדיעבד זכויות כעובד; ובדומה למשיב - הגיש את התפטרותו בטענה להרעת תנאים. גם במקרה זה הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בה דרש מר מקרין את זכויותיו כעובד, לרבות פיצויי פיטורים. בפסק הדין שניתן בדצמבר 2012 הכיר בית הדין בקיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, ופסק כי בנסיבות העניין אין מר מקרין זכאי לפיצויי פיטורים. זאת בין היתר בנימוק הבא:
"... ברם, משעה שסירב התובע להאריך את "חוזה הקבלן" עליו היה חתום לאורך שנים רבות, וסירב במקביל גם לחתום על "חוזה עובד" בתנאים כפי שהוצעו לו בגדרו, ברור שהנתבעות נהגו כפי שהיו צריכות לנהוג בנסיבות – להודיע לתובע כי הן מגדירות אותו כפי שמחייב אותם הדין (וכבקשתו) כעובד, מודיעות לו על תנאי עבודה, ומתחילות לשלם לו בפועל תנאים סוציאליים כעובד .. אי הכרה בזכותו של מעביד לנהוג בדרך הזו, משמעותה הבלתי סבירה תהיה כי מעביד לא יוכל לעולם להכיר בדיעבד בכך ששגה בסיווגו של אדם שהועסק על ידו, ולא יוכל לתקן את טעותו זו ולהתאים את מתכונת ההעסקה של עובדיו לדרישות הדין".
על פסק הדין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בעניינו של מר מקרין, הוגש ערעור לבית דין זה , ובו ניתן ביום 26.6.2014 תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להצעת בית הדין כדלקמן:
"בנסיבות המקרה, משנקבע קיום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, אזי ישולם למערער פדיון חופשה על סך 15,000 ₪ כפי שנתבע בתביעה המתוקנת וכי יבוטל חיוב המערער בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיבות וככל ששולם על ידי המערער על חשבון הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד, המשיבות תחזרנה את מה ששולם. בנסיבות אלה, הערעור יימחק ופסק הדין של בית הדין קמא יישאר על כנו, למעט עניין פדיון החופשה, הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד" .
פסק הדין מושא הערעור:
17. בפסק הדין מושא הערעור התקבלה טענת המשיב לפיה על אף הצגתו בהסכמים שבין הצדדים כנותן שירותים, התקיימו יחסי עובד מעסיק בין המערערת למשיב לאורך תקופת הקשר מושא התביעה .