9. על המכתב מיום 10.5.2009 הגיב המשיב במכתבו מיום 13.5.2009, בו הודיע על התנגדותו "לכל שינוי בתנאי עבודתי ואראה בכך הרעת תנאים לכל דבר". בתגובה למכתב זה, הפנתה המערערת את המשיב למנהל החשבונות של המשרד על מנת להיווכח בנכונות גרסתה לפיה השינוי המוצע איננו מפחית מהתמורה המשולמת לו על פי ההסכם שהיה ביניהם ערב המעבר . הצעה אותה המשיב בחר שלא לנצל.
10. על רקע זה העבירה המערערת למשיב לקראת סוף מאי 2009, "הודעה בדבר תנאי עבודה" (להלן: "ההודעה על תנאי עבודה") שלפיה החל מיום 1.6.2009 יועסק המשיב בתפקיד ראש צוות וחוקר במעמד של עובד ויהיה זכאי להפרשה לפיצויי פיטורים ולפנסיה, להחזר הוצאות נסיעה, לדמי הבראה ולחופשה. כמפורט בהודעה על תנאי העבודה, שכרו של המשיב ייגזר משכר הטרחה שמשלמים לקוחות המערערת באופן שהמשיב זכאי לשכר בשיעור של 33.33% מהסכום שמתקבל מהלקוח על חקירות שמבצע המשיב בעצמו, ו-8.15% מהסכום שמתקבל מהלקוח על חקירות המבוצעות על ידי חוקרים עליהם הוא ממונה. כן התבקש המשיב לנהוג כיתר החוקרים המועסקים כעובדים ובכלל זה לחתום על כרטיס נוכחות ולחתום על טופס 101 לצורך ניכוי מס כדין מהשכר לו הוא זכאי בהתאם להודעה.
11. במכתב מיום 25.5.2009 הודיע המשיב למערערת, כי ההודעה על תנאי העבודה מהווה שינוי חד צדדי בתנאי העסקתו, ומשכך הוא רואה עצמו "כמי שממשיך ועובד במשרד מכוח חוזה שריר ותקף אשר נחתם בינינו בעבר ושאותו לא ביקשתי לבטל או לשנות". במכתבו זה הוסיף המשיב כי "תנאי ההעסקה החדשים שאתה מנסה לכפות עלי מהווים הרעה מוחשית בתנאי העסקתי על כל המשתמע מכך".
12. בחודש יוני 2009 יישמה המערערת את האמור במכתבה למשיב ובהודעה על תנאי העבודה; ובהתאם, החל מ-1.6.2009 שילמה למשיב שכר כעובד, כמפורט בתלושי השכר שאינם במחלוקת.
13. ביום 7.7.2009 הודיע המשיב למערערת, כי הוא רואה ביישום ההודעה על תנאי ההעסקה כפגיעה משמעותית בשכרו ודרש "לתקן את המעוות ולהשיב לי את זכויותיי תוך 7 ימים...".
14. משהתבצרו הצדדים בעמדותיהם, העביר המשיב למערערת ביום 27.8.2009 הודעת התפטרות המנומקת בטענה להרעת תנאים מוחשית ובסופה דרישה למלוא זכויותיו כעובד, לרבות - "פדיון זכויותיי הסוציאליות ופיצויי פיטורים" - שבעקבותיה הסתיימו היחסים בין הצדדים. בסמוך לאחר סיום הקשר שבין המשיב למערערת, החל המשיב לעבוד במשרד חקירות אחר במעמד של "נותן שירותים".