6. עם השנים קודם המשיב לתפקיד ראש צוות חוקרים ובמקביל המעטפת החוזית המציגה את המשיב כקבלן נותן שירותים נשמרה עד לחודש מאי 2009. במהלך תקופה זו נחתמו בין הצדדים שלושה הסכמים המציגים את המשיב כנותן שירותים (בשנים 1996, 1999 ו-2002) ובמהלכה מבהירה המערערת למשיב מפעם לפעם בהודעות בכתב על זכותו לשנות את מעמדו מ"נותן שירותים" ל"עובד" .
בחוזים שבין הצדדים נקבעה תמורה לה זכאי המשיב תמורת השירותים שנתן למערערת כ"נותן שירותים" ולצד זה, שיעורי העמלה להם יהיה זכאי ככל שיטען בדיעבד לקיומם של יחסי עובד מעסיק בין הצדדים.
כך לדוגמא, בהסכם האחרון משנת 2002 נקבע כי המשיב זכאי לתמורה כנותן שירותים עבור חקירות שיבצע בעצמו בשיעור של 45% משכר טרחה שתחייב החברה את הלקוח, לא כולל הוצאות, ותמורה עבור ריכוז ופיקוח בשיעור של 10% "ממחזור הכספים של הפעילות של החוקרים אותם הוא מרכז, בניכוי הוצאות..." . לצד זה נקבע בהסכם כי במקרה שיגיש המשיב "תביעה בעבור פיצויי פיטורים, חופשה, הבראה וכו', אזי יהיה זכאי לכך, אך במקרה כזה מוסכם כי העמלה באחוזים שתגיע לו עבור טיפול בתיקים שחקר תהיה סך של 22.5% לתיקים שיחקור בעצמו וסך של 5% ברוטו לתיקים של חוקרים אחרים שירכז..." .
7. בשלהי שנת 2008 הציגה המערערת לפני המשיב חוזה קבלני מעודכן וביקש את התייחסותו אליו. בעקבות הימנעותו של המשיב לחתום על החוזה המוצע ולחילופין להציג את הסתייגויותיו מהאמור בו, קיים בחודש אפריל 2009 מר אשר ויצמן, מנכ"ל ובעלי המערערת, שיחה עם המשיב. בשיחה זו התבקש המשיב להציג את הסתייגויותיו לחוזה המוצע ולהבהיר את עמדתו בסוגיית מעמדו, אם כעובד ואם כנותן שירות . במסגרת אותה שיחה ניתנה למשיב אפשרות להציג בתוך עשרה ימים חוזה לטעמו המעגן את ההתקשרות שבין הצדדים.
8. משלא התקבלה כל תגובה מטעם המשיב לבקשתו של מר ויצמן להציג חוזה המעגן את ההתקשרות בין הצדדים, פעלה המערערת להעברתו של המשיב ממעמד של נותן שירותים למעמד של עובד. במסגרת זו הודיעה המערערת למשיב במכתבה מיום 10.5.2009, על העברתו למעמד של עובד שכיר החל מחודש יוני 2009 ומשכך – "...התמורה המגיעה לך בשיעור כאמור על פי ההסכם, והנגזרת מהשינוי במצב, תשולם לך משכורת בחישוב לפי עלות שכר, ממנה ינוכו כמובן כל התשלומים החייבים על פי דין". במכתב האמור הבהירה המערערת למשיב, כי יידרש לשינויים נוספים "כפי שנדרש משכירים העובדים במשרדנו".