18. על פי פסק הדין, ההתקשרות בין המערערת למשיב במסגרת חוזה למתן שירותים, נעשתה מבחירתו של המשיב אשר ביקש בדרך זו למצות את היתרונות הכלכליים מהצגתו בפני שלטונות המס כעצמאי; וכך נקבע בפסק הדין:
"איננו מקבלים את טענת התובע שלפיה הוא אולץ לחתום על הסכם קבלני. התובע טוען כי האלטרנטיבה שהוצגה בפניו אם יבחר להיות מועסק כעובד, הייתה כי יקבל מחצית התמורה החוזית ששולמה לו, ולכן, בלית ברירה, נאלץ לחתום על הסכם קבלני. בהקשר זה התובע מבקש להסתמך על אותם סעיפים שבחוזי ההעסקה שנחתמו איתו, שלפיהם ככל שיוכר כעובד, הרי שהתמורה לה הוא זכאי בגין עבודתו עומדת על מחצית התמורה ששולמה לו כקבלן. בהקשר זה אנו מעדיפים את עדותו של מר ויצמן שלפיה אותם סעיפים נועדו לצרכי תביעת השבה בלבד, כאשר השכר ששולם לחוקרים שהועסקו כעובדים שכירים בנתבעת היה בשיעור דומה לתמורה ששולמה ל"קבלנים" (כפי שאף שולם לתובע עם ראשית העסקתו, בהתאם להסכם נ/1).
בתקופת עבודתו של התובע הועסקו מרבית החוקרים כקבלנים עצמאיים וזאת מתוך שסברו כי מתכונת זו עדיפה מבחינתם. כאשר נשאלה גב' תמי סגל, שהועסקה כעובדת שכירה, האם הוצע לה לקבל תשלום כעצמאית תמורת חשבונית, השיבה: 'הנושא עלה על הפרק מספר פעמים – היו לי מחשבות כך או כך, בספו של דבר החלטתי שלי נוח לעבוד כשכירה, התנהלות מסודרת מול רשויות המס, לא צריכה לשבור את הראש יותר מידי. אני לא זוכרת מה היו פרטי ההצעה, זה לא הבשיל לדיבור על אחוזים' (עמ' 19 לפרוטוקול). לעומתה חוקרים אחרים בחרו להיות מועסקים כעצמאיים.
על היתרונות הגלומים בהעסקה כעצמאי במקום כעובד, עבור אותה תמורה, ניתן ללמוד מדוחות המס שהגיש התובע מהם עולה כי דיווח על הוצאות בשיעור של כ- 30%-40% מהכנסותיו ובכך הקטין באופן משמעותי את הניכויים למס הכנסה ולביטוח לאומי (הדגשה שלי- ט.מ)" .
19. כמפורט בפסק הדין, השינוי החד צדדי שהנהיגה המערערת ביוני 2009 - "נבע מכך שהתובע סירב לשאת ולתת עם הנתבעת ועמד על כך שהנתבעת תמשיך לשלם לו את התמורה החוזית המוסכמת, באותה מתכונת שנהגה במהלך השנים, וזאת על אף שלא הכחיש את העובדה כי הוא סבור שהוא עובד שכיר וזכאי לתנאים סוציאליים כשל עובד" .
20. לדעת בית הדין האזורי, על אף ש"התנהלותו של התובע אשר ביקש ליהנות משני העולמות, מחד להמשיך ליהנות מהטבות המס הגלומות במעמדו כעצמאי ומאידך לזכות, בהמשך הדברים בהטבות כשל עובד – מעוררת קושי, וזאת בלשון המעטה, שכן ככל שהתובע הוא עובד, הנתבעת מחויבת לנכות משכרו תשלומי מיסים במקור והיא איננה רשאית להתקשר איתו בהסכם לתשלום לפי חשבונית ".