12. לבסוף, ציין בית הדין המחוזי את העובדה, שהמערער לא הציג כל ראיה המעידה שהכספים הופקדו בחשבון נאמנות נפרד או בחשבון פיקדונות כללי, כמתחייב על פי דין. כך גם לא סיפק תשובה ספציפית בנידון כשנשאל על כך על ידי חברי בית הדין, ונמנע מלהציג אסמכתה בנידון, חרף בקשת חברי בית הדין זאת ממנו. בית הדין המחוזי מצא לייחס לכך "משמעות מרחיקת לכת", שכן אם העביר המערער את כספיו של הלקוח לחשבון הבנק האישי שלו – "לא ניתן לראות בפעולה זו אלא כשליחת יד בכספי פיקדון, על כל המשתמע מכך" (בפסקאות 77-85 להכרעת הדין). בהמשך לכך, קבע, כי התנהלותו של המערער מול הלקוח, מעשיו ומחדליו, והפרת הוראות החוק בעניין עיכוב כספים המופקדים בידיו
--- סוף עמוד 6 ---
בנאמנות, "מביאים למסקנה אחת ויחידה והיא שהנאשם שלח ידו בכספי הפיקדון של מר פלד על כל המשתמע מכך" (בפסקה 92 להכרעת הדין).
13. לנוכח האמור לעיל, הורשע המערער בעבירות של הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח, לפי כלל 2 לכללי האתיקה ולפי סעיפים 54, 61(1) ו- 61(2) לחוק; עיכוב ושליחת יד בכספי פיקדונות שלא כדין, על פי כלל 40 לכללי האתיקה וסעיף 61(2) לחוק; מעשה הפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 53 ו-61(1) לחוק; והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, לפי סעיף 61(3) לחוק.
14. בגזר הדין מיום 6.7.15 הוטל על המערער ברוב דעות (אב"ד ברמן וחב"ד רובין) עונש השעיה למשך 6 חודשים, השעיה על תנאי למשך 3 שנים (בתנאי שלא יעבור על עבירות של עיכוב כספים או שליחת יד בכספים, במשך 3 שנים) ותשלום הוצאות ועדת האתיקה בסך 5,000 ₪. במסגרת שיקוליה, הסכימה דעת הרוב עם חב"ד יקר, כי מדיניות הענישה בעבירות של שליחת יד בכספי לקוח היא ברף העליון ונעה בין השעיה למספר שנים עד להשעיה לצמיתות, אך מצאה, כי עומדים לזכותו של המערער מספר שיקולים המצדיקים הקלה בעונשו: פרק הזמן של 12 שנים שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד למועד בו הוגשה הקובלנה; העובדה, שהמערער החזיר את כספי הפיקדון ללקוח; לעברו הנקי של המערער, שהינו עורך דין במשך 20 שנים; ולגילו של המערער.
חב"ד יקר, בדעת מיעוט, סבר, כי יש להטיל על המערער עונש השעיה למשך 5 שנים, השעיה על תנאי לחמש שנים נוספות (בתנאי שלא יעבור על העבירות בהן הורשע במשך 5 שנים) והוצאות ללשכה בסך 10,000 ₪.
הערעורים לבית הדין הארצי
15. המערער הגיש ערעור על הרשעתו בבית הדין המחוזי ואילו ועדת האתיקה, מצידה, ערערה על קולת העונש שהושת על המערער. בית הדין הארצי (אב"ד עו"ד יגאל טמיר, חב"ד עו"ד ירום תובל וחב"ד עו"ד אבידן רומנוב) דחה פה אחד את ערעורו של המערער על הרשעתו (בד"א 79/15) וקיבל באופן חלקי את ערעורה של ועדת האתיקה (בד"א 80/15) על קולת העונש.