בנוסף, כפי שהובהר בפסק דינו של בית משפט קמא, המערערים התאגדו ופנו למשיב לאחר שהפרויקט נקלע לקשיים לצורך קבלת בטוחות, מבלי לערוך כל הבחנה בין רוב משפחות הרוכשים שחתמו על חוזה מול עמותת נחלת אהרן, לבין מיעוט המשפחות שחתמו מול טכנובית. רוצה לומר, שעירוב התחומין בין החברה לחייב, והעדר ההבחנה בין השניים, קיבל את ביטויו לא רק בהתנהלותו הלקויה של המשיב שערבב בין הכספים, אלא גם באופן בו תפשו המערערים את מערכת היחסים בין הצדדים. על רקע זה, בית משפט קמא קבע כי ההבחנה שביקשו המערערים לערוך כעת בין הרוכשים שהתקשו ישירות מול טכנובית לבין יתר חברי הקבוצה, היא הבחנה מלאכותית שאינה עולה בקנה אחד עם התנהלותם בזמן אמת (בית משפט קמא אף ציין כי חברי הקבוצה שהעידו בפניו, כלל לא נמנו על הרוכשים שחתמו על חוזה מול טכנובית). קביעה זו של בית משפט קמא מתיישבת עם תמונת המצב הנשקפת מחומר הראיות, ואיני רואה מקום להתערב בה.
23. לסיכום נקודה זו: בהינתן שמלוא מניותיה של טכנובית נמצאות בבעלות המשיב; בהינתן התנהלותו הלקויה, הכוללת ערבוב מוחלט בין כספי החברה לכספים של גופים אחרים ולכספים פרטיים שלו עצמו, בבחינת תוהו ובוהו פיננסי המהווה טשטוש גמור של גבולות מסך ההתאגדות; בהינתן שמרבית הרוכשים כלל לא התקשרו בחוזה מול טכנובית; ובהינתן שהרוכשים ראו עצמם כמקשה אחת הפועלת ישירות מול המשיב, מבלי שמרביתם כלל היו ערים לקיומה של טכנובית – בהינתן כל אלה, צדק בית משפט קמא במסקנתו כי בנסיבות המקרה "צודק ונכון" להרים את מסך ההתאגדות בין טכנובית למשיב. משכך, דין טענות המערערים בנקודה זו להידחות.
תוקף השעבודים
24. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע כדלקמן:
ביטול הענקות
96. (א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.
(ג) "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.