23. בכתב ההגנה שכנגד הוכחשו כל סעיפי כתב התביעה שכנגד ונטען כי עצם הגשת כתב התביעה שכנגד כמוהו כוויתור על הטענה בנוגע לתוקפו של סעיף ויתור על טענות שנכלל בהסכם השני.
24. אקדים ואומר כי לאור מסקנתי בפסקה 8 לעיל, דין התביעה שכנגד להידחות. טענת ההגנה של ניט ואוזן כנגד תביעת ריתוכים, לפיה סעיף 2 להסכם השני (סעיף ויתור הדדי על טענות) חוסם את הצדדים מלהעלות טענות כספיות ומשפטיות זה כלפי זה, חלה אף לגבי התביעה שכנגד.
25. דין התביעה שכנגד להידחות, אף ללא הסתמכות על סעיף ויתור על טענות שבהסכם השני. בכתב התביעה שכנגד לא הוצגה כל גרסה עובדתית שנטען לגביה כי היא מדגימה הפרות של ההסכם שבוצעו על-ידי ריתוכים. בתצהירו של אוזן אין כל גרסה בנוגע להפרות ומצגי השווא שיוחסו לריתוכים בכתב התביעה שכנגד, ואף לא פירוט של הנזקים שנגרמו עקב כך לניט ולאוזן. כל ניסיונותיו של בא-כוח ריתוכים, במסגרת חקירה נגדית שלא אוזן, לברר מהן אותן הפרות ולכמת את נזקיהם של ניט ואוזן, העלו חרס. כל שניתן היה להציל מפיו של אוזן היה האמירה שעצם הגשת התביעה של ריתוכים מהווה הפרה של ההסכם השני (עמ' 33-31). אף בסיכומי בא-כוחם של ניט ואוזן לא מצאתי כל טיעון עובדתי המבוסס על חומר הראיות, אלא אמירות כלליות לפיהן ריתוכים לא עמדה בהתחייבויותיה וגרמה לניט ולאוזן להפסדים כלכליים כבדים ביותר ...
יפים, לענייננו, דברי השופט (כתוארו אז) ברק בע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808 (1981):
"הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפיצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שנגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפיצוי, דהיינו את הערך הכספי של החזרת המצב לקדמותו. נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפיצוי. אין להשאיר עניין אחרון זה לאומדנו של השופט".
(לעניין הדרישה להוכחת הנזק שנגרם בגין הפרת חוזה כתנאי לפיצוי, ראו ע"א 795/86 לודאית חברה לבנין בע"מ נ' השקעות שירליב, פ"ד מא(3) 645 (1987); ע"א 638/84 קאסם נ' עו"ד יואל, פ"ד מא(3) 678 (1987)).
התוצאה
26. הגעתי למסקנה כי דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות, וכך אני מורה. בנסיבות אלו, אינני עושה צו להוצאות.
ניתן היום, ג' אב תשע"ח, 15 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
אורי גולדקורן