11. בסעיף 44 לתצהירו התייחס אוזן רק לגבי חלק מההעברות שפורטו בתצהירו של רוטקובסקי. לגבי העברות (8), (9), (12), (14), (17) ו-(19) לעיל הוא טען כי כולן שולמו עבור השכרת רכב על-פי הוראת רוטקובסקי, ולגבי העברה (11) לעיל הוא טען כי מדובר בתשלום משכורת לאלכסנדר קלינין, עובד ריתוכים. בחקירתו הנגדית אמר אוזן:
"הוסכם בינינו שאני אשכיר רכב בגלל שהרכב שלי נתקל, הייתה לו תקלה ולא יכולתי להשתמש בו ולא יכולתי לצאת לעבוד" (עמ' 29).
"אבל בוא נגיד שהושכר רכב ואלכס ידע בדיוק מהיום הראשון שידע. הרכב הזה לא היה מושכר חודש אחד. הוא היה מושכר מספר חודשים והיה לו שליטה בחשבון, והוא ראה מתי יורד רכב מושכר ומתי לא. הוא יכל תמיד לעצור את זה" (עמ' 30).
12. בסיכומיו בכתב לא כפר בא-כוח ניט ואוזן בכך שהסכומים האמורים אמנם נמשכו מחשבונה של ריתוכים, אך גרס כי לא הוכח על-ידי ריתוכים שמשיכות אלו נעשו שלא לצורך פעילותה השוטפת. בא-כוח ריתוכים לא התייחס בסיכומיו בכתב לעדותו של אוזן בנוגע לכך שהחלק הארי של הסכומים נועד למשכורת העובד קלינין ולהשכרת רכב על-פי הוראתו של רוטקובסקי.
13. על-פי תנאיו של ההסכם הראשון, מונה אוזן כמנהל תפעולי של ריתוכים, וחובתו הייתה לדאוג לתפעולה השוטף, קרי - "להמשיך ולהפעיל את החברה כדלעיל, לרבות פיתוחה, וכל הנדרש לשמור על העסק כ'עסק חי' ומצליח" (סעיף 5.3 להסכם הראשון). על מנת להצליח בטענת ריתוכים לגבי משיכות מחשבונה שלא לטובתה מעבר לאמור בהסכם השני, היה על ריתוכים להוכיח שני אלה: (1) כי העברות הכספים ומשיכות מזומן בסך כולל של 71,664 ₪ חורגות מצרכי התפעול השוטף של ריתוכים; (2) כי אותן משיכות חורגות אינן חלק מהמשיכות החורגות בסך כולל של 81,908 ₪, שבהן הכירה ניט בסעיף 5 להסכם השני. ריתוכים הסתפקה בציון ההעברות והמשיכות ולא הוכיחה כי אין מדובר בהוצאות חורגות. לפיכך, אף טענתה זו נדחית.
טענת ריתוכים כי ניט ואוזן פעלו לחיוב כרטיס האשראי של ריתוכים בסך כולל של 46,086 ₪ כתשלומים לצדדים שלישיים, שלא בטובתה של ריתוכים
14. בסעיפים 21-20 לתצהירו של רוטוקובסקי נכתב שניט ואוזן הוציאו 46,086 ₪ באמצעות כרטיס אשראי של ריתוכים, כתשלומים לצדדים שלישיים בניגוד למהלך העסקים הרגיל, שלא לטובת ריתוכים ומבלי שתצמח לה כל תועלת מכך. הסכומים המרכיבים סך כולל זה פורטו בטבלה המכילה 152 משיכות לטובת מוטבים שונים שבוצעו בתקופה 2.10.2013 - 21.5.2014.