הנה כי כן, וגם אלמלא הכחשותיה הנמרצות של אביטל בתצהירה, את המיוחס לה בעניין זה, אין בידינו על סמך השערות, סברות והערכות עמומות של התובעת לקבוע כי התובעת הוכיחה או החלה להוכיח את טענתה בעניין זה, והיא נדחית.
82. עד כאן, למעט חילופי דברים בין התובעת לבין אביטל בישיבת דירקטוריון מחודש מרץ 2013, אין בידינו ליתן אמון באף לא אחת מטענות התובעת שנדונו לעיל.
ואשר לאותם חילופי דברים, הרי שגם מבחינת ציר הזמן הרלוונטי, לא שוכנענו כי בשל כך, התנכלה אביטל כביכול לתובעת.
אי לכך, אין לנו אלא לדחות את טענות התובעת לפיהן משבר האמון שבינה לבין אביטל, נעוץ בהתנכלות כביכול מצידה של אביטל.
בהקשר לכך, נראה כי התובעת "רואה צל הרים כהרים", והדבר מוצא את ביטויו בטענות נוספות של התובעת, שכפי שיבואר להלן, לא מצאנו בהם ממש.
83. כך למשל, בכל הנוגע לטענת התובעת בתצהירה, לפיה אביטל היא שיזמה את התובענה המשמעתית כנגדה, הרי שלא רק שלא הובא לכך כל רמז בראיות, ולא רק שאין לכך כל תימוכין בהכרעת הדין של בית הדין למשמעת, אלא שכאשר התובעת עצמה נשאלה על כך בחקירתה הנגדית במסגרת הדיון בבקשה לסעד זמני, היא השיבה באלו המילים:
"ש. התלונה שאת מאזכרת בסעיף 23ה' לתצהירך. על איזה תלונה את מדברת, מי הגיש אותה?
ת. אני לא יודעת אם אביטל הגישה תלונה לנציבות שירות המדינה" (ראה: בעמ' 9 לפרוטוקול ש': 16-17).
מאוחר יותר, כאשר נשאלה על כך במסגרת התיק העיקרי, השתכללה הגרסה ובזו הפעם כבר השיבה התובעת, כדלקמן:
"ש. האם את טוענת שאביטל פעלה כדי לגרום לנציבות לפתוח בחקירה נגדך?
ת. לדעתי, יש בחור בשם עלא ריאן, שהוא קשור לנציבות המים והוא מקורב לאביטל, ולדעתי היתה פה מעורבות של שניהם בנושא. עלא ריאן קשור לנציבות שירות המדינה כי הוא היה בזמנו עורך דין בנציבות המדינה, הוא מקושר שם, הוא עבד עם עוזי והם מקושרים שם.
לשאלת בית הדין האם אני טוענת שרשויות החקירה בנציבות שירות המדינה פעלו שלא כדין, אני משיבה שלדעתי יש קשר בין מי שחקר אותי בנציבות שירות המדינה לבין עלא ריאן ולבין אביטל.
לשאלת בית הדין, כלומר אני טוענת שרשויות החקירה בנציבות שירות המדינה עשו יד אחת עם הגב' בורשטיין כדי להגיש נגדי קובלנה משמעתית, אני משיבה שלדעתי כן" (ראה: בעמ' 28 לפרוטוקול ש': 13-20).
84. לציין, כי אביטל לא נחקרה על עניין זה בחקירתה הנגדית לפנינו ולא עומתה עם טענות כה קשות לקשירת קשר נגד התובעת. גם אותו עורך דין בשם ריאן לא הוזמן להעיד ולא נמסרו פרטים לגביו.
מכל מקום, לא הובאו כל תימוכין לסברה זו של התובעת (שאפילו לא נטענה במסגרת תצהיר עדותה הראשית של התובעת), מה גם שאף במסגרת טענתה ל"אכיפה בררנית", בפני בית הדין למשמעת, לא טענה התובעת טענות אלו, וממילא טענתה ל"אכיפה בררנית" נדחתה על ידי בית הדין למשמעת.