27) הנתבעים 3 ו-4 הם אלו אשר יזמו את הקמת העסק, מצאו את הנכס, הכינו את הסכם השכירות, חתמו עליו כשוכרים וניהלו את העסק בפועל. הסכם השכירות נכרת בחודש נובמבר 2007 והחברה הוקמה ביום 8.1.2008 כך שהסכם השכירות נחתם עם שלושה שותפים שחתומים עליו באופן אישי.
28) הבעלות של הנתבע 2 בחברה הייתה רק ברישום. הנתבעים 3 ו-4 שכנעו אותו לרשום את החברה על שמו, כאשר בפועל הוא היה פועל ייצור ושימש כאיש קש בלבד.
29) בהסכם השותפות סוכם כי הנתבעים 3 ו-4 הם מנהלים ומקבלי ההחלטות בחברה. על כן, כנובע מהסכם זה ואופן החלוקה המוסכם בין הצדדים (70%-30%), יש לחייב את הנתבע 2 ב-30% בלבד מחוב הארנונה ביחס לשנת 2008. ביחס לשנת 2009, רק הנתבעים 3 ו-4 חבים בארנונה מאחר והם היו המחזיקים הבלעדיים בנכס.
תמצית טענות הנתבעים 3 ו-4
30) הנתבעים 3 ו-4 טוענים בין השאר, כי בהתאם להסכם השותפות הם המשקיעים בחברה. הוסכם כי הם ישקיעו סך 170,000 ₪ כהשקעה ראשונית ובהמשך, סך 50,000 ₪. כמו כן, הוסכם כי הנתבע 2 יהיה האחראי לייצור החביות. הוסכם גם כי הנתבע 2 יהיה בעל המניות היחיד בחברה כאשר הנתבעים 3 ו-4 יהיו רק משקיעים כאמור.
31) הסכם השכירות של הנכס חתום על-ידי הנתבע 2, אך הנתבעים 3 ו-4, אומנם גם הם חתומים עליו, ואולם כערבים בלבד לתשלום דמי השכירות ולא כשוכרים בעצמם. בהסכם השכירות התחייבו החברה והנתבע 2 לשאת בהוצאות השוטפות, לרבות מיסי עירייה, לכן החברה והנתבע 2 הם אלה שצריכים לשאת בחיובי ארנונה.
32) בסוף חודש פברואר 2009, החליף הנתבע 2 את מנעול הכניסה של הנכס, השתלט עליו ומנע גישה מאת הנתבעים 3 ו-4 לנכס, ועקב כך הם הגישו תלונה במשטרה. בכל מקרה, בתחילת שנת 2009, כאשר התברר לנתבעים 3 ו-4 כי הוצג לפניהם מצג שווא וכי לא צומחים רווחים מהשקעתם, הם הפסיקו את ההשקעה.
33) טענת הנתבע 2 לפיה הנתבעים 3 ו-4 חייבים עבור חובות ארנונה בגין שנת 2009, סותרת את הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בשנת 2011 [מוצג נ/4], שכן בין היתר, בהסכם הפשרה שילם הנתבע 2 לנתבעים 3 ו-4 פיצויים וגם התחייב שלא יגיש נגדם תביעות משפטיות או כספיות.
34) העירייה התרשלה כאשר נמנעה במשך שנים מלהפעיל את סמכויות הגביה. הגשת התובענה בגין חובות מלפני שנים רבות מהווה פגיעה קשה בציפייה הלגיטימית של הנתבעים 3 ו-4 שלא להיתבע ובבחינת ניצול לרעה של ההליך המשפטי. הדבר נוגד את הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לפיה על הרשות המנהלית שלא להשתהות בגביית חובות ועליה לפעול בהקדם בנדון. בכל מקרה, חיובי הארנונה לא נשלחו לכתובותיהם של הנתבעים 3 ו-4 ולא ניתנה להם האפשרות להשיג על החוב לפני נקיטת ההליכים נגדם.