נא המלצתך."
יט. התובעת ילדה במזל טוב, ביום 24.5.14.
כ. ביום 27.7.15 פנתה התובעת (באמצעות ב"כ מעמותת "איתך") במכתב לנתבעת, וטענה שהיא פוטרה בניגוד לדין, במהלך היריון (נספח י' לתצהיר התובעת).
הנתבעת השיבה למכתב זה ביום 18.8.15, טענה כי התובעת לא התנהגה כנדרש והבהירה כי פיטורי התובעת בוטלו, אך התובעת בחרה שלא להגיע לעבודה (נספח ט' לתצהיר נחום).
כא. הצדדים לא הגיעו לעמק השווה ומכאן התובענה שלפנינו.
- להלן תמצית טענות הצדדים:
א. לטענת התובעת, היא פוטרה מעבודתה על רקע התנכלות של הממונה עליה, תוך חוסר התחשבות במצבה המשפחתי כאם יחידנית. ההתנכלות מצאה ביטוי בהתעלמות ממצבה האישי – משפחתי של התובעת ובסירוב לשבץ אותה במשמרות בוקר. על כן נתבעו פיצויים לפי חוק השוויון, בשל אפליה פסולה.
כמו כן נטען כי התובעת פוטרה בעודה בהיריון, מבלי שהתקבל היתר כדין לפיטוריה. על כן נתבעו שכר וזכויות נלוות, עד לתום התקופה המוגנת על פי חוק עבודת נשים.
ב. לטענת הנתבעת, התובעת פוטרה עקב חוסר שביעות רצון מהתנהגותה. אשר למצבה המשפחתי, הובהר לתובעת כי לא ניתן לשבצה במשמרות בוקר באופן קבוע.
התובעת, שידעה על דבר הריונה כבר בחודש ספטמבר 2014, בחרה שלא להודיע על כך לנתבעת, אלא בסמוך לסיום עבודתה. בתגובה להודעת התובעת ובאותו מעמד, הבהיר לה קובי, מנהל הסניף, שהודעת הפיטורים בטלה.
בהמשך גם נשלח לתובעת מכתב בו הובהר שפיטוריה בטלים. למרות זאת, התובעת לא שבה לעבודה ובשיחה שקיימה עם נחום, נציג מחלקת משאבי אנוש בנתבעת, התובעת הבהירה שאין בכוונתה לשוב ולעבוד בנתבעת, שכן בידיה מכתב פיטורים "וזה מה שקובע". על כן יש לראות את התובעת כמי שהתפטרה מעבודתה ולא נפל פגם בהתנהלות הנתבעת.
- בישיבת ההוכחות התובעת העידה באמצעות מתורגמן לשפה האמהרית. חלק מהחקירה הנגדית התקיימה בשפה העברית, משהתובעת הבינה את השאלות שנשאלה והשיבה גם בשפה העברית.
מטעם הנתבעת העידו זהבה, ששימשה כממונה הישירה על התובעת, קובי, מנהל המרכול בו עבדה התובעת ונחום, ממחלקת משאבי אנוש בנתבעת.
דיון והכרעה
שיבוץ התובעת למשמרות ופיטורי התובעת – האם אפליה מחמת הורות
- לטענת התובעת, היא תפקדה באופן מיטבי לאורך כל תקופת העסקתה. התובעת הוסיפה כי בתחילת העסקתה יחסיה עם זהבה, הממונה עליה, היו תקינים והיא אף השתתפה בחתונתה, אך בהמשך היחסים בין השתיים עלו על שרטון (סעיפים 10-21 לתצהיר התובעת).
התובעת טענה שזהבה לא התחשבה במצבה המשפחתי ושיבצה אותה במשמרות ערב. כאשר זהבה יצאה לחופשת לידה, מנהל הסניף, קובי, התחשב בתובעת והיא שובצה למשמרות בוקר בלבד. עם שובה של זהבה מחופשת הלידה, התובעת שובצה שוב גם במשמרות ערב. כל זאת למרות שהתובעת הציגה בפני זהבה מכתב מעובדת סוציאלית המטפלת בה ובמשפחתה, במסגרתו התבקשה הנתבעת להתחשב בתובעת לאור מצבה המשפחתי (נספח ב' לתצהיר התובעת). זהבה התעלמה ממכתב זה, טענה שהיא "לא העובדת הסוציאלית" שלה והמשיכה לשבצה במשמרות ערב (סעיף 20 לתצהיר התובעת - לעניין המכתב שהוצג, ר' עדות התובעת בעמוד שורות 9 שורות 21-33).