בסיכומי התובעת נטען שחילוקי הדעות שהתגלעו בינה ובין זהבה היו על רקע שיבוצה למשמרות ערב. נטען שהנתבעת לא התחשבה במצבה המשפחתי המורכב ולא אפשרה לה לנהל חיי משפחה תקינים לצד בנה היחיד. על רקע זה התובעת סבלה מהתנכלות ואף פיטוריה נגועים באפליה פסולה עקב מצבה המשפחתי, כמו גם "לכאורה, חשש הנתבעת מהיעדרויות צפויות על רקע ההריון" (סעיף 53 לכתב התביעה).
- גרסת הנתבעת לדברים היתה שונה. על פי גרסת הנתבעת, התובעת התקבלה לעבודה במשמרות ומתחילת העסקתה ביצעה משמרות בוקר וערב לסירוגין (שבוע - שבוע), באופן משביע רצון. סירוב הנתבעת לשבץ את התובעת רק במשמרות בוקר נבע מצרכי הנתבעת ומתוך רצון להמנע מאפליה בין כלל עובדי המחלקה, שנשאו כולם בנטל ועבדו גם במשמרות ערב. בתקופה האחרונה לעבודתה, התובעת נהגה בחוצפה, השתמשה בשפה בוטה (קללות) לעיני עובדים אחרים (סעיף 9 לתצהיר זהבה, עדותה בעמוד 16 שורה 2), לא נשמעה להוראות הממונים עליה, נהגה לצאת למחסן במהלך משמרת ולשוחח ארוכות עם עובדים אחרים.
קובי וזהבה העידו שהעירו לתובעת על התנהגות זו ואף זימנו אותה לשימוע, אך התובעת לא שינתה דרכיה.
עדותו של קובי בעניין זה היתה עניינית, עקבית וסדורה ולא מצאנו סיבה שלא לקבלה(עמוד 14 שורות 16-22):
"ת. אני שם את העובדים איפה שאני צריך. בדקתי, שאלתי את זהבה אם יש בעיה והיא אמרה ששום דבר. זה שאני מנהל... אני חי את השטח וגם אני רואה. העובדת לא תפקדה כמו שצריך. היא היתה מגיעה לעבודה מתי שהיא רוצה, אפשר להגיד. נכון שזה לא רשום בתצהיר.
ש. תאשר לי שהתובעת עבדה 6 שנים וחודשיים בצורה טובה.
ת. כן, חד משמעית. היא היתה עובדת מצוינת, עובדת מאוד טובה אבל בתקופה האחרונה, לא יודע למה ואיך, היא 'התקלקלה' לא הקשיבה ולא תפקדה והיינו מוצאים אותה במחסן ובגלל זה גם הוצאתי לה את השימוע הראשון."
על רקע זה, נערך לתובעת שימוע לפני פיטורים וכיוון שלא היה שיפור בהתנהגותה, התובעת פוטרה מעבודתה (סעיפים 10-14 לתצהיר קובי, עמוד 14 שורות 20-22, סעיפים 3-10 לתצהיר זהבה).
- קובי הוסיף שנעתר לבקשת התובעת לעבוד באופן זמני (לפרק של שבועיים- שבועיים וחצי) במשמרות בוקר, אך זאת ללא קשר למצבה המשפחתי, מאחר שהתובעת לא ציינה זאת בפניו. בנוסף, קובי הבהיר לתובעת שעם שובה של זהבה מחופשת הלידה, ידונו בנושא זה באופן מסודר (עמוד 13 שורות 24-33).
- אשר למכתב שנכתב על ידי עו"ס מהרווחה העירונית - הן זהבה והן קובי העידו שהתובעת לא העבירה לעיונם את המכתב שכתבה עבורה העובדת הסוציאלית שטיפלה בה (סעיף 12 לתצהיר שמש, סעיף 6 לתצהיר זהבה). למעשה, גם מעדות התובעת עולה כי המכתב לא נמסר למי מטעם הנתבעת, שהרי התובעת העידה שהציעה לקובי ולזהבה לעיין במכתב והם טענו כי אין צורך בכך (עמוד 9 שורות 22-29).
- התובעת כרכה בין שיבוצה למשמרות ובין פיטוריה. עם זאת מהראיות עולה כי ההחלטה על פיטורי התובעת, לאחר השימוע הראשון, באה על רקע התנהגותה בעבודה ולא על רקע בקשתה להשתבץ רק במשמרות בוקר.
טענות הנתבעת לפיהן התובעת התנהגה באופן שאינו משביע רצון, עולות מכלל המסמכים שהוצגו, שהם מסמכים מזמן אמת והעדויות הסדורות שנשמעו על ידי עדי הנתבעת תומכות בתוכנם של המסמכים.