כך למשל, בשימוע שנערך לתובעת ביום 8.9.14, היא נדרשה לתקן את התנהלותה, הובהר לה כי היא "מתחצפת עלי, שמעירים לך את לא מוכנה לקבל הערות". עוד נרשם שזהבה אמרה לתובעת כי "אני לא מוכנה לתת לך רק משמרות בוקר ולכן את לא יכולה מתי שנח לך לעבוד בוקר מתי שנח לך לעבוד ערב. את לא עושה ת'עבודה שלך כמו שצריך."
גם במכתב אזהרה שנשלח לתובעת ביום 14.9.14, הנתבעת חזרה על הטענות בדבר תפקודה של התובעת והתנהגותה הלקויה.
בשימוע לפני פיטורים, מיום 29.10.14, נטען בפני התובעת כי היא "לא מתפקדת בעבודה". התובעת לא הכחישה טענה זו, אלא שלדבריה הדבר נובע מכך שזהבה, הממונה עליה, אינה מדברת עמה ואינה מסבירה לה מה בהתנהלותה דורש תיקון.
- בהקשר האחרון ראוי לציין כי ניתן למצוא הד לדברים אלה גם בעדותה של התובעת בבית הדין. למרות שהתובעת טענה בעדותה שהיא ביצעה את הדרוש ממנה ופעלה בהתאם להנחיותיה של זהבה (עדות שאינה מתיישבת עם טענות התובעת בשימוע, לפיהן זהבה לא שוחחה איתה), התובעת גם אישרה שהשתיים לא שוחחו זו עם זו (עמוד 10, שורה 20 עד עמוד 11, שורה 4, ההדגשה הוספה – ד.ו.):
"ש. זה נכון שאמרו לך שזהבה אמרה לך שכל העובדים עובדים שבוע בוקר ושבוע ערב, ואי אפשר לתת לעובד אחד רק בוקר כי כולם רוצים בוקר?
ת. היא לא אמרה.
ש. תאשרי לי שקובי וזהבה היו מעירים לך על איך שאת עובדת ?
ת. לא . הייתי עובדת כרגיל שם.
ש. הם היו מעירים לך מידי פעם על איך שאת עובדת ? על בעיות משמעת? דברים שאת לא עושה טוב ?
ת. הייתי עושה כל מה שצריך.
ש. אמרו לך שנעלמת מהמקום שלך ?
ת. אחרי השימוע ואחרי העניין של הבוקר, רק אז . לא משהו אחר. כשהתחלתי רק בוקר הם התחילו להעיר לי כי הם לא רצו לתת לי את הבוקר.
ש. יכול להיות שבגלל שלא נתנו לך רק בוקר, תפקדת לא טוב ?
ת. אני המשכתי את המשמרת שלי. הייתי עובדת עד שיהיה לי פתרון, המשכתי לעבוד.
ש. היו מעירים לך באותו זמן, עשית דברים שאסור לעשות ?
ת. איזה דברים ?
ש. כמו לעזוב את מקום העבודה, לצעוק על זהבה ?
ת. לאן אני אעזוב והיא לא רצתה לדבר איתי, למה שאני אצעק עליה ? מה שהיא אומרת הייתי עובדת.
ש. לא היית מדברת אליה לא בכבוד ?
ת. עד עכשיו, איך עבדתי 6 שנים וחודשיים. מה שהיא מבקשת הייתי עושה."
- כאמור, לטענת התובעת, היא פוטרה על רקע התנכלות של הממונה עליה, אשר התעלמה מנסיבותיה המשפחתיות וסירבה לשבצה במשמרות בוקר. כמו כן נטען כי פיטוריה נגועים באפליה פסולה על רקע מצבה המשפחתי. למעשה, התובעת כרכה בין דרישתה לעבוד במשמרות בוקר לבין פיטוריה. עם זאת, מהמסמכים מזמן אמת וכן מהעדויות שנשמעו, עולה כי הטענות כלפי התובעת לא היו קשורות כלל לשיבוצה במשמרות, אלא להתנהגותה בעבודה. לא ניתן לשלול אפשרות כי בקשתה של התובעת לעבוד במשמרות בוקר וסירובה של הממונה עליה לשבצה במשמרות אלה, הביאו לכך שהיחסים בין השתיים הפכו עכורים, עד כדי נתק בתקשורת בין השתיים. עם זאת, ניתן לפרש את הדברים גם באופן המתיישב עם גרסת הנתבעת, כלומר כי מאחר שהתובעת לא קיבלה את מבוקשה (שיבוץ במשמרות בוקר בלבד) סירבה להישמע להוראות הממונה עליה ואף לא תקשרה איתה, דבר שהתפרש על ידי הנתבעת כהתנהגות בלי לגיטימית שהביאה לזימונה לשימוע ובסופו של דבר, לפיטוריה. מכל מקום, כפי שיפורט להלן, הסירוב לשבץ את התובעת במשמרות בוקר לא עולה כדי התנכלות וודאי שלא הפרת הדין.
- התובעת היא עולה מאתיופיה, אם יחידנית, המתגוררת בדירה אחת עם משפחתה המורחבת. אין ספק כי עבודה במשמרות ערב היתה כרוכה בקושי בלתי מבוטל בשים למצבה המשפחתי של התובעת ובמיוחד לעובדה כי בזמנים הרלוונטיים היתה מטופלת בילד פעוט (הדברים מפורטים במכתב של עו"ס, נספח ב' לתצהיר התובעת).
התובעת ביקשה לעבור לעבוד במשמרות בוקר ובקשה זו נענתה באופן זמני על ידי קובי, מנהל הסניף, בתקופת חופשת הלידה של זהבה. עם זאת הובהר לתובעת שלא ניתן להיענות לבקשה באופן קבוע, לאור צרכי המחלקה.