משכך, אין צורך להמשיך ולבחון את השאלה ההיפותטית האם לולא הייעוץ האסור היו נגרמים לתובע נזקים אחרים. ראשית, הנתבעים כלל לא טענו, וממילא לא ניסו להוכיח טענות מסוג זה. שנית, כפי שנקבע גם בעניין קרטין, ישנן נסיבות בהן מוצדק להטיל את הסיכון שבירידת ערך עקב תנודתיות השוק על כתפי הנתבע. בית-המשפט בענין קרטין קבע כי יש לחשב את הנזק באותו ענין בהתאם לשיטת "פיצויי הביטול" (rescissionary damages). בהתאם לשיטה זו, עצם ההתנהגות העוולתית מבססת קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה ובין הנזק.
בית-המשפט קבע באותו ענין כי יש לאמץ את שיטת החישוב הזו שכן "בנסיבות [...] של ריבוי פעולות ומחדלים במצב של ניגוד עניינים לאורך זמן, אין לשמוע את טענתו של מפר חובת הנאמנות כי אפשר שהנפגע היה מפסיד גם בניהול תקין של תיק ההשקעות. [...] בנסיבות אלה, הנפגע הרים את נטל ההוכחה בדבר קיום הקשר הסיבתי".
58. המקרה דנן הוא בעיניי מקרה המצדיק תוצאה כזו, לפיה גם אם חלק מהנזק נובע מעצם ההשקעה בשוק ההון ומהתנודתיות בשוק, הוא יוטל על כתפי הנתבעים. זאת, משום שהתנהלות הנתבעים לא הייתה אירוע חד-פעמי. הנתבעים הפרו לאורך זמן ובאופן שיטתי את חוק הייעוץ והפרה זו אפיינה את מערכת היחסים בין הצדדים לכל אורכה. הנתבעים, במתן הייעוץ האסור ולאור הקשר ההדוק שלהם עם התובע, יצרו איתו יחסי אמון מיוחדים. בהתאם להלכה הפסוקה, שיטת פיצויי הביטול בה עצם העוולה מבססת קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק, מתאימה למקרים בהם מתקיימים יחס חוזי או יחסי אמון מיוחדים בין המזיק לניזוק (ר' ע"א 345/03 רייכרט נ' יורשי המנוח משה שמש ז"ל (7.6.2007), וכאמור אלה הן הנסיבות במקרה דנן.
לכן אני סבורה כי התובע הוכיח שאלמלא הייעוץ האסור לא היה פועל כפי שפעל ובכך הוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין הפרת החובה על ידי הנתבעים לבין הנזק שנגרם לו.
59. בהתייחס לקשר הסיבתי המשפטי - על התובע להראות כי הנזק שנגרם לו נופל ל"מתחם הסיכונים" אותם ביקש המחוקק למנוע (עניין ועקנין). אני סבורה – לאור האמור לעיל ביחס למטרותיו של חוק הייעוץ, כי הנזק שנגרם לתובע הוא מסוג הנזקים הכלול במתחם הסיכונים שהמחוקק ביקש למנעו בחקיקת חוק הייעוץ.
מכאן שהתובע הוכיח את יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה. התובע הוכיח יסודות אלה הן ביחס לחברה שפעלה באמצעות נציגיה והן ביחס לבבלר, שנתן לו את הייעוץ האסור. לכן, על החברה ועל בבלר לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת החובות שנקבעו בחוק הייעוץ, בכפוף לטענות אודות האשם התורם שיש לייחס לתובע – טענות בהן נדון בשולי הדברים במסגרת ההתייחסות לגובה הנזק.