4. ברם, משנכשלו הניסיונות להביא למכירת מניות אשכנזי (באמצעות ש.א.) ב-SPL לבארינבוים, ולאור החשש הכבד של אשכנזי שבארינבוים ימשיך בפעולות דילול מניותיו ב-SPL עד כדי אבדן משמעותי של שוויין, הגיעו בן שלמה ואשכנזי למסקנה כי המתווה בהסכם המניות של רכישת 5% ממניות ש.א. ב-SPL על ידי בן שלמה וסקיזדה אינו יעיל עוד. בעקבות כך, לטענת בן שלמה, הגיעו הצדדים בחודש דצמבר 2005 להסכם שני אחר, שבו סוכם כי אם יצליח בן שלמה לאתר רוכש שיסכים לרכוש את מניות אשכנזי (באמצעות ש.א.) ב-SPL במחיר שיהיה מקובל עליו, אשכנזי ישלם לבן שלמה 15% מכל סכום שיקבל בעסקה זו. כן הוסכם, כי תמורה זו תמצה גם את מלוא הזכויות והחובות של הצדדים על פי הסכם המניות, כך שבן שלמה לא יצטרך לרכוש ולשלם עבור מניות ש.א. כפי שנקבע בהסכם האמור. הסכם זה כונה על ידי בן שלמה הסכם הייזום (וכך הוא ייקרא להלן). במועד עריכת הסכם הייזום, לא מומש הסכם המניות, לא נרכשו המניות על ידי בן שלמה, לא נעשתה כל העברת מניות ולא שולם כל תשלום על פיו.
5. ואכן, לטענת בן שלמה, לאחר מאמצים רבים הוא הצליח להביא לכך שביום 29.12.2006 נמכרו מניות אשכנזי (באמצעות ש.א.) ב-SPL תמורת סכום של 52,180,000 ש"ח למר איתן אלדר (להלן: אלדר), חברו של בארינבוים, שרכש את המניות בנאמנות עבור בארינבוים, שהוא זה שגם שילם את תמורתן (להלן: העסקה). לכן, משבוצע הסכם הייזום, טען בן שלמה כי על אשכנזי לשלם לו 15% מסכום העסקה, היינו סכום של 7,827,000 ש"ח, בניכוי סך של 300,000 ש"ח ששילם אשכנזי על החשבון עד לאותה שעה (להלן: דמי הייזום). סכום זה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.12.2006, שהוא המועד שבו קיבלו לידיהם אשכנזי או ש.א. שבשליטתו את תמורת המכירה, ועד ליום הגשת התביעה, הועמד על סך של 10,169,595 ש"ח וזאת בתוספת הוצאות משפט שונות בהליך מושא הערעור ובהליך אחר שהתנהל בין הצדדים.
6. מנגד, אשכנזי וחברת ש.א. כפרו בכריתתו ובקיומו של הסכם הייזום. לטענתם, ההסכם היחיד שנחתם בין הצדדים הוא הסכם המניות. טענת אשכנזי בעניין קיומו של הסכם הייזום הייתה, כי הסכם זה היווה לכל היותר הסכם בעל-פה הנוגד את הסכם המניות שהוא הסכם בכתב. ברם, בן שלמה לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח את קיומו של הסכם הייזום, ועדותו של אשכנזי שהכחיש את קיומו של הסכם הייזום לא נסתרה. לטענת אשכנזי, במסמכים ששלח בן שלמה במועדים מאוחרים להסכם הייזום, אין זכר להסכם הייזום אלא רק להסכם המניות. בין מסמכים אלו הוא הצביע על כך שביום 29.8.2006 שלח בן שלמה לאשכנזי באמצעות בא-כוחו, עו"ד מזרחי, טיוטת הסכם משכון כדי להעמיד בטוחות לתשלום הסכום הנדרש בהסכם המניות; ביום 9.1.2007 חתם בן שלמה על מסמך לפיו אשכנזי וש.א. אינם חייבים לו דבר; הצוואה שאותה ערך אשכנזי לטובת אבי, שהוא בעל הזכויות לפי הסכם המניות לאחר שהזכויות לפיו הומחו לו על ידי סקיזדה בשמו ובשם בן שלמה, והסכום הנקוב בה – אינם מתיישבים עם הסכומים להם טוען בן שלמה על פי הסכם הייזום, אלא עם הסכומים של הסכם המניות כשהם משוערכים. כמו כן, לא הייתה גם כל סכנה לדילול נוסף של החזקות ש.א. ב-SPL כטענת בן שלמה.